רובוטים.אורג

לא שזה קשור למשהו באתר הזה, כך שאם רציתם סרטי אימה – אני בקלות יכולה לכתוב את כל מה שיש פה כתסריט אימה עתידי, הוא גם יהיה נכון, אבל נראה לי שהאולפנים הגדולים לא יקבלו אותו. ובשביל האולפנים הקטנים, חרקירי של כמה חנוני ג’אוה בטח לא שווה הרבה, אחרי הכל, Office Space יש רק אחד.

אחזור לעינייני: לצערי לא מג’אוה תצא התורה, וג’אוה 7 הולכת להיות גירסת תיקוני באגים. מה שמאוד חבל, כי פעם חשבתי שג’אוה תשתלט על העולם.
בג’אוה עדין יותר קל למצוא חבילות קוד מוכנות כמעט לכל דבר, בדוט נט זה מסובך יותר, אבל זה כבר לא אותו הדבר.
הנה סיכום כל עינייני הג’אוה ואפל האחרונים שלי:

MMK – מדד מגניבות כללית

M.M.K(Scala) = 16.1
M.M.K(C#) = 16
M.M.K(C) = 14.9
M.M.K(Java) = 12.5
…
M.M.K(VB) = -27.8

זה נושא מעצבן, לא מורגש בינתיים, אבל מעיק. הזכירו לי את זה לפני כמה זמן (18.12) כשהעבודה שלחה אותי לכנס javaedge, אותי שולחים בשביל המוניטין הרע שאני עושה – כדי שיבינו שאנחנו צריכים דחוף עזרה של אנשים חיצוניים.

כנס JavaEDGE

היה מוצלח יותר מכנס Java Technology Day שהיתי בו בקיץ. אולי בגלל בחירה מוצלחת יותר של הרצאות, לא יודעת.
אפילו ההרצאות המדכאות מורלית (האלה שאמרו שג’אוה הולכת למות, רק במלים אחרות) היו חמודות.

ההרצאה הכי טובה היתה על אנדרואיד (לינק למצגת), מערכת ההפעלה לטלפונים של גוגל. היתה מקיפה ומוכלת בעצמה (self contained), אבל מספיק פשוטה להבנה – כי כל האולם (היה די מלא) הצליחו לעקוב ולהבין.
ואין לזה שום קשר לזה שאני מכירה את הדובר 🙂
הרצאה טובה נוספת שהיתי בה היתה על Benchmarking, היתה גם כן בלי התברברות מסביב, ובתקווה שתיושם ע”י הנוכחים.
בזה בערך אפשר לסכם את הכנס – היתי מרוצה כי הוא היה שימושי. כמעט לרוב ההרצאות בהן היתי יש יישום מיידי.

אפל != unit testing

בין שאר הזבל המחשבי שאני אוספת, יש לי מחשב נייד של אפל, עם מערכת הפעלה 10.5 הקרויה גם לאופרד.
אני לא מתקינה עידכוני מערכת הפעלה כשהם יוצאים – כי זה דורש ריסטרט למחשב, ואני לא עושה כאלה דברים.
השבוע בשביל לפנות מקום ולנקות דברים זמניים צריך היה לרסטרט – והתקנתי את כל מה שדחיתי כמה חודשים.
התקנתי עידכון (10.5.6, זה לא מאוד משנה, נקרא לו ‘העידכון האחרון’).
ומסתבר שמישהו באפל, לא מודע לקיומם של layouts למקלדת, מה שנקרא גם variant בלינוקס.
משהו השתנה באיזה input manager וכל האפליקציות שעובדות איתו (אולי חצי מחשב) לא מבינות קיצורי מקשים לא ב qwerty.
בקיצור: אני לא יכולה להשתמש בקיצורי מקלדת באקליפס!
בקיצור 2: מה אקליפס שווה בלי קיצורי מקלדת? אפשר לעבור לנוטפאד!

העידכון הזה בן 3 שבועות, ועדין אין תיקון. משהו עלוב ורקוב קורה באפל, ואני מאוד לא מרוצה.

עוד קצת מיחשוב ואינטרנטים

קניתי נתב של netgear שמממש את אחת הטיוטות לתקן n. השבוע אדגום ואחליט אם אני מרוצה.

אני צריכה לעבור איחסון ולא יודעת לאן.
אני רוצה לאחסן את האתר (וורדפרס+כל הדרוש) וגם גיבוי של מידע (מסמכים ובעיקר תמונות).
אם אתם מכירים\משתמשים – כיתבו לי איפה אתם מאכסנים דברים והאם בסדר מבחינת מחיר\מקום\כד’

יש לי בעיה: אין לי זמן.
יש לי עיניינים אקדמאיים חשובים מאוד שדורשים טיפול, וקיים חשש שהחל מפברואר יהיה לי המון זמן פנוי. ואף אחד לא רוצה שזה יקרה – אתחיל לישון כמות סבירה של שעות ביממה, אולי אפילו אתעמל ואוכל נורמלי. בקיצור, אהפוך לבן-אדם.
אני מקווה שחוץ ממני גם אחרים ש(לא) אוהבים אותי בידיוק כמו שאני עכשיו יחשבו שזה מוזר מידי.

אז בשביל הרקורד האקדמי שלי, אני מציגה את עבודת המחקר האחרונה בתחום הקרינה המייננת בטלפונים סלולריים.
מי שקרא והתעניין קצת בטלפון הסלולרי שלו בטח מרים גבה עכשיו – כי טלפונים סלולריים כביכול לא פולטים קרינה מייננת, אבל יש לי ראיות חותכות שלא כך הדבר!

נתחיל בקשר בין הטלפונים הסלולריים והאנטנות, והגורמים המעורבים בהקמה (והפלה) של אנטנות.
אמנם זה נראה שהמעורבים היחידים הם חברות הסלולר והאנשים שגרים בקרבת האנטנות עם עזרה מעטה של ארגוני סביבה. אבל הפרשה הרבה יותר רחבה מזה – חברות הסלולר הן אפילו לא צד בעיניין הזה, מי שבאמת מחזיק את כל המניות (מבחינת עיניין בדבר, עוד לא עשיתי את הבדיקה הכספית של הנושא), הם הממשלה, משרד הבטחון ומשרד החקלאות.
גם האנטנות וגם הטלונים הסלולריים פולטים קרינה מייננת, זו לא הקרינה שנמדדת במדד ה-SAR.

מתברר שיש קשר הדוק מאוד בין קרינה מייננת ומזון מהונדס גנטית.
ככל שיש יותר קרינה מיינת בסביבה, כך גידולים מהונדסים גדלים טוב יותר, והמוטציות בהם נעשות באופן טבעי (בעידוד הקרינה) ולא במעבדה.
כל התהליך חוסך הרבה כספים למשק – בדישון, זמן מעבדה ומחקר, וכמובן פירות וירקות גדולים יותר ובריאים יותר (או בכל אופן עמידים יותר) בכמויות רבות יותר.

כל זה חמור כשלעצמו, אבל הבעיה האמיתית התחילה כשמישהו במשרד הבטחון כנראה שם את ידיו על הספר “גברים בחלל” של רוברט היינלין. הספר מספר על חיילים שנלחמים בחרקים – אבל משרד הביטחון לא מתעסקים בסנו K-300, יש שם משהו מעניין אחר. בתחילת הספר משווים בין חיילים שהגיעו מכוכבים שקיבלו קרינה רדיואקטיבית מתונה במשך כמה מאות שנים והאנשים התפתחו שם בהתאם, לחיילים חלשים ומסכנים יותר, שהכוכב שלהם לא היה ליד שום גורם קרינה.

בגלל שלמשרד הביטחון אין כוח לחכות כמה מאות שנים, הקרינה שכולנו סופגים מידי יום היא לא מתונה כמו שתואר בספר.
והיא מגיעה מכל הכיוונים, הרי גם האוכל שכולנו צורכים גדל בצורה כזו.

ועכשיו לתפקיד האמיתי של חברות הסלולר. משרד הביטחון מבין שאין לו מאות שנים, אבל עשור או שניים – יש. ולכן ע”י במבצעים אטרקטיביים להורים, שיוכלו לפקח על הילדים בכל מקום, המדינה מרוויחה חיילים משופרים לדורות הבאים.

לא קיבלתי את תגובת משרד הביטחון, חברות הסלולר ומשרד החקלאות לטענות אלה.
נראה לי שזה פשוט סודי מידי בשביל שהם יגיבו

ידים מגניבות מתחילות להיות פופולריות בהרבה סרטים, אז כדי שיהיה ברור, אני צריכה לוודא שכולם יודעים שזה הרעיון שלי, ואני מזמן אמרתי שזה טוב לאנושות [רעיון שלי חוץ מאולי evil dead 3 שהמציא את העסק 20 שנה לפני שחשבתי על זה בכלל].

על מה אני מדברת?

והוא לא מחזיק את המסור! נכון מגניב?
הנה רשימה, לא לפי שום סדר, של מה שהייתי רוצה

Evil Dead 3 – Army of Darkness
התמונה שלמעלה – זה כ”כ מצויין!
יתרונות:
לא צריך לשטוף סכינים בשביל להכין סלט.
יהיו הרבה פאזלים בבית (לאמא ואבא שירכיבו מחדש את השולחן בסלון)
הפיתרון המהיר למעליות איטיות – הרבה יותר קל לחתוך את הכבל של המעלית ככה
חסרונות:
אולי תהיה בעיה להכנס לנמלי תעופה בארה”ב (ראה יתרונות בשביל פתרונות)
עלות תחזוקה גבוהה – מחירי הדלק עולים כל הזמן

Hellboy

כנראה שזו היד שאני הכי רוצה – היא כ”כ שימושית. ועוד לא החלטתי מאיזה חומר היא עשויה
יתרונות:
לעולם(!!!) לא תעמדו מול דלת סגורה.
כנראה שגם לא יהיה צפוף בסביבתי אם תהיה לי אחת כזו.
ונראה שלא תהיה בעיית הקלדה (על מקלדת קומפי של תינוקות)
אין בעיה להכנס לנמל התעופה של ארה”ב
חסרונות:
אין

הרע מהלבויי 2

המנגנון כאן ממש יפה. אני מאוד מרוצה מהעבודה שהשקיעו ביד הזו.
כף היד עצמה (עם כל האצבעות כמובן) נשלפת\נזרקת מתוך פרק היד, וזה מחזיק על שרשרת (אולי דקה מידי). נראה לי מאוד שימושי, כמעט כמו היד של הלבוי – חוץ מתחזוקה שוטפת של שימון ועוד כל מיני.
יתרונות:
לא צריך לקום מהכיסא בשביל לתפוס יתושים
אפשר לרמות בבאולינג
אפשר להשתמש בכל מיומנויות השימון שרכשתם בצבא (כי ידע לא מנוצל זה לא טוב)
חסרונות:
יכולה להחליד
דורש טיפול (ראה יתרונות)

טרמינטור – 2

1. הטרמינטור הראשון – אבל זה קל, הוא היה רובוטי כולו, ברור שיהיו לו ידי רובוט מתכתיות ומגניבות
2. הטרמינטור השני – הוא כולו היה עשוי ממתכת נוזלית (שהיא לא כספית) אבל אני לא זוכרת מתי הוא הפך את האף לשיפוד (אבל זה ברור – הוא היה נראה כמו פינוקיו), השימוש העיקרי של כזו מגניבות הוא בעיקר בידיים, אז אני רוצה יד מתכת שאוכל להפוך לפטיש\מסור\לום כרצוני

פרדי וולברין

דוקרנים נשלפים או קבועים מעל האצבעות – זה יכול להיות שימושי לפתיחת קופסאות. נראה לי שזה היתרון הכי גדול של הציפורניים האלה – תהיו הכי פופולריים בטיולים עם פותחן קופסאות שימורים תמיד נגיש.
היד הזו מתאימה למי שרוצה משהו יותר צנוע, כי זה חמוד ונחמד, אבל אי אפשר להשוות אותה ליד מתכת אימתנית.
עקרונות הפעולה של ידיים כאלה הם מתכת קשיחה ו-self healing, כמו שיש לוולוורין. אחרת זה עדין מידי מכדי להחזיק מעמד למשך הרבה זמן.
או קורבנות רכים וצעירים שלא נלחמים יותר מידי -כמו שיש לפרדי, ואז אין ביד הזו שימוש, וזה חבל.

ולסיום, מה עושים עם כל הידים שמסתובובת חופשי אחרי ההחלפות האלה? מלהקים למשפחת אדמס, לשחק את “דבר”

פרוייקט הסרטים הכי טובים יוצא לדרך!
והנה החלק הראשון: Kong Fu Cult Master!

ההקדמה קצת מפרכת, כמו בספר הראשון של שר-הטבעות, ארוך ולא מובן במיוחד – אבל יש ציורים.
מספרים על מו-קיי, יתום מסכן וחולה, שמנסה להתחמק משירות צבאי באחד מחילות הקונג-פו, ועושה הכל בשביל זה.
הוא ניסה לדחות את השירות הצבאי הרבה זמן, בתקווה שיוותרו לו בגלל גיל מבוגר, אבל זה לא פועל – והוא צריך להתגייס לצבא בן מיליון.

לעזרתו מגיעה שו-שו, היא עריקה צבאית, וברחה מהכלא הצבאי השמור של מינג.
וביחד הם נמלטים ויורדים למחתרת (בכל אופן לתהום).
רק כדי למצוא שם את הטבח לשעבר, והמועמד לתפקיד מפקד הבקו”ם החדש, שרוצה לנקום במפקד הנוחכי.
אך אבוי, גם הטבח-לשעבר רוצה להכריח אותו להתגייס, בשביל היתרון שזה יתן לו בהתמודדות לפיקוד.

הטבח לשעבר (המתחפש לפוייזן-אייוי בזמנו הפנוי), משתמש בכל הידע הרב שצבר במטבחים צבאיים ומרפא את מו-קיי מכל תחלואיו, כך שלא נשארים לו תירוצים ופטורים לצבא.
מסתבר שמהנסיון שמקבלים בחדרי אוכל צבאיים (בעיקר אם מתמזל מזלך למצוא מגילת מתכוני-שאולין עתיקה) אפשר לייצר תרופות לכל תחלואי העולם המודרני החל מדיבוק ועד אימפוטנציה. התרופה גם מאוד דומה, וכנראה שבן גוריון ידע את כל הסודות האלה.

בכוחות מחודשים ובעורמה מו-קיי ושו-שו הצליחו לברוח מהתהום של פוייזן וצריכים להתרחק ולרדת למחתרת.
הבידוד מסתבר, היה קשה מידי, ובינתיים קבוצת לוכדי עריקים מגלה את מקומם

ומו-קיי נשלח לדבר עם קצין הגיוס, לעורר בו רצון לשרת.

אחרי שראתה את גודל העורמה הצבאית, החליטה שו-שו שמו-קיי ישרת בצבא רק על גופתו המתה!

מו-קיי החליט שזה בידיוק האתגר לו הוא חיכה, אחרי שקיבל חגורה צהובה בחוג קראטה!

הלוחמה היתה קשה, אבל זה לא הכין אותו לגרוע מכל – הקרב נגד הפקידה הראשית!
הפקידה הראשית, שלא כמו הפקידות הרגילות, היא פקידה שהועברה מתפקיד אחר, לכן יש לה נתונים קצת יותר גבוהים (ז”א יודעת קרוא וכתוב, ואפילו מסיקה מסקנות נכונות מנתונים).

מה שמו-קיי לא ידע הוא שהפקידה הראשית לחמה בכל החזיות, פיזית, מנטלית ובירוקרטית – וכאן היתה המפלה הגדולה.
הפקידה הראשית, שלחה את כל כוחותיה למלחמת התשה במו-קיי, כל החיילים בבקו”ם שרצו לתמוך במו-קיי נחלו מפלה גדולה (כי להם לא היתה חגורה צהובה בקראטה, הם נלחמו סתם מהתלהבות, וכי חשבו שמצאו דרך מהירה להשתמט). אחרי הקרבות הקשים, כולם היו תשושים, ואז הפקידה התחילה את מזימתה האמיתית – להשתלט על הצבא ולגרום למו-קיי להתחייב לשירות מילואים פעיל של 3 פעמים בשנה, כל זמן שהיא תזמן אותו!

הסוף המר.

*יש סיכוי קטן שהעלילה בסרט לא בידיוק תואמת את העלילה שמובאת בפוסט, אבל שזה לא ידאיג אתכם

ציון: 312