רובוטים.אורג

תיכננתי לעשות את סיכום 2020 של כל הסדרות שראיתי, אבל אני קצת מתלהבת מידי כרגע מכל מה שראיתי וקראתי, אז אולי אדחה את הרשימה הזו לעתיד. במקום זה, חשבתי על רשימה שיותר מתאימה לזמננו: דמויות הבנות הכי טובות שראיתי בסדרות וסרטים, השנה ולפני.
התנאים להכנס לרשימה:

1. דמות ראשית. דמויות משניות, לא משנה כמה חזקות, לא נכנסות לרשימה
2. דמות שאני אוהבת. אם זו דמות ראשית מעצבנת – לא נכנסת לרשימה (ואני לא באמת רואה כאלה סדרות)
3. כלל קטן אחרון: בלי Evangelion, כולם שם חולי נפש או בדכאון או שניהם

חוץ מזה שהיא צריכה להיות חזקה והדמות הראשית, זו לא רשימה מסוננת, זה לא איזה top-10, זה מה יש, זה הכל, בסדרות ובתוכן שאני רואה ואוהבת.

רבי, Black Lagoon

זו הסדרה שמגיעה לה להיות בראש הרשימה, בפער גדול מעל כל השאר. לא רק שהדמות הראשית, רבי two-hands, היא הבחורה הכי קשוחה בטלויזיה, גם שאר הדמויות הכי טובות ומעניינות בסדרה הן בנות: הנזירה שמפעילה את איפריית הסמים, עוזרת הבית שהיא בעצם רוצחת שכירה הכי טובה בעולם, המפעילה שלהם, שהיא איזו גנגסטרית רוסיה מסתורית. הבחור היחיד עם תפקיד זכור משם הוא בתפקיד “הדמות החביבה החדשה”, כל שאר הבחורים יכולים להתחלף בלי להשפיע על הסדרה ממש.

רבי היא badass ברמה שמגדירה את הקטגוריה הזו וקובעת את הסקלה לכל השאר. אז אפשר לשפוט את כל שאר הדמויות מ-0 עד רבי.
רבי – 1.01 ברמת רבי; 1 כי היא היא עצמה, ו-0.01 כי היא מגדירה את הקטגוריה ואת המקסימום.

כתבתי קצת על הסדרה הזו בעבר, כאן

באפי קוטלת הערפדים

באפי היא 200% גיבורה, גם של הסדרה שלה עצמה וגם בהשוואה מחוץ לסדרה שלה

• הסדרה נקראת על שמה
• היא הכי חזקה, אף אחד לא מתקרב (ספייק? פחח, בכלל לא)
• היא הדמות הראשית, מובילה את הסדרה ואת העלילה, ואת הקרבות

ראיתי באפי כמה שנים אחרי שהתחילו לשדר את זה בארץ, אז היו שני סיפורים מקבילים: מה שאני ראיתי שהיה מעניין וחדשני, ומה ששידרו בטלויזיה עם כל מיני דמויות חדשות ועלילות מטופשות וסיפור דרמתי משעמם כלשהו. למה באפי לא במקום הראשון? כי ראיתי את זה כשהיתי בביה”ס ושכחתי הכל, והעונות הראשונות והטובות מתערבבות עם השטויות שבאו אחרי זה.

באפי מקבלת 1 בסולם רבי.

לירה, His Dark Materials

חומריו האפלים היתה סדרת הספרים הראשונה שקראתי ואהבתי מספיק בשביל לזכור, עם גיבורה ראשית (ולא גיבור ראשי), שהיא לא משעממת, והאירועים קורים כי היא מובילה אותם, ולא נשרכת בעלילה שקורה סביבה. לירה היא הגיבורה העיקרית בסיפור, יש סביבה נבואות וכולם באים לעזור לה. וויל גם חשוב, אבל הוא בעיקר נגרר אחרי לירה, והיא זו שמצילה את כולם.

מאוד אהבתי אותה בספר ועכשיו אני מאוד נהנית מהסדרה.

0.5 בסולם רבי, כי היא לא באמת חזקה. כולם עוזרים לה, ויש שם גם הרבה זמן, ויש לה חפצים קסומים.

מוטוקו קוסנגי, Ghost in the Shell

(נניח וזה רק ה-Stand Alone Complex, כי לא כל הגרסאות טובות או מעניינות)
מייג’ור מוטוקו קוסנגי היא סייבורג אמיתית, והגיבורה הראשית של הסיפור. היא הכי חזקה והכי חכמה, ומתאימה לתפקידה כראש היחידה למיגור פשעי-סייבר ב-Section 9. יש לה הרבה קרבות טובים, ובגלל שהיא רובוט היא גם הורסת את הגוף כמה פעמים ומחליפה חלקים, שזה די מגניב.

0.6 בסולם רבי

רין טוסקה, Fate/Stay Night Unlimited Blade Works

רין טוסקה היא המאסטר-מכשף הכי טובה בסדרה, אין בכלל תחרות. שירו, אני מאוד אוהבת אותו, אבל הוא חדש מידי ולא יודע כלום, האחרים מרשעים מידי ולא חזקים כמו רין. כל ה-familiars האחרים רוצים לעזור לה, למרות שהיא לא המאסטר שלהם.
רין הכי חכמה בסדרה, לא נגררת לקרבות אלא מנסה להיות מחושבת ומתחילה ב-recon כבר בתחילת המלחמה. ואפילו שהיא עצמה אומרת שזו מלחמה, וכולם-נגד-כולם וכו, עדין מנסה להציל את כולם.

בדומה ללירה, כולם תמיד מתרשמים מכמה רין חזקה וחכמה ורוצים לעזור לה.

0.7 בסולם רבי

שרה ושות’, Orphan Black

אני צריכה לעשות פוסט על הסדרה הזו, ראיתי אותה במשך הרבה שנים.

אותה השחקנית משחקת המון דמויות, כי הן שיבוטים, ולפחות חצי מהן סופר קשוחות או סופר חכמות או גם וגם.

0.6 בסולם רבי. הן לא מעבר ליכולות אנושיות רגילות, אבל הן הרבה

קלייר, Claymore

כנראה צריך להזכיר את זה, כי כל הקליימור הן בנות, וכי ראיתי את הסדרה כי חיפשתי משהו עם קרבות וחרבות. הדמות הראשית, קלייר, היא אחת משבט הקליימור. ואז יש הרבה חרבות וכו
היא בוודאות היתה badass, אבל גם מאוד משעממת. אני מודה שהרבה מהרשימה הזו תלוי בזכרון הרעוע שלי, אבל את באפי ולירה וקוסנגי קל לזכון אותן ואת פעליהן. לא את קלייר.

0.7 בסולם רבי. אין ספק שהיא מאוווד חזקה, אבל אני לא זוכרת מספיק

מתמודדות שלא נכנסו לרשימה

ליין, Serial Experiments Lain

0.8 בסולם רבי.
אמנם היא מאוד חלשה פיזית, אבל היא היתה כמעט אלוהים וירטואלי, ובימינו זה הרבה יותר שווה.
למה היא לא נכנסת לרשימה הראשית? כי להיות אלוהים זה קשה, ולא בטוח שאפשר להגיע לזה בשפיות מלאה.

מירה יו, God of Highschool

0.7 בסולם רבי. יורד לה ניקוד כי היא לא הדמות הראשית, אם היא היתה הדמות הראשית היא היתה כמעט 1 בסולם רבי, כי אמנם אין שם אקדחים, אבל היא מאוד חזקה עם החרב שלה. אולי בהמשך הסדרה התפקיד שלה גדל, אבל בחלק הראשון היא לא היתה ראשית מספיק.

בת הרמון, Queen’s Gambit

בערך כמו ליין, היא אלופה בתחומה, וזה בערך כל מה שאני יודעת.

תוספת מאוחרת:
כתבתי את הפוסט במקור בדצמבר 2020, לפני שראיתי את Sweet Home, כי אחרת הראשונה ברשימה צריכה להיות הכבאית מהסדרה Sweet Home.

לפני כמה ימים כתבתי שאיש המסור הוא הקומיקס הכי טוב שקראתי השנה. מאז, גמרתי לקרוא אותו וקראתי את כל דיוני הרדיט, ואני רוצה להגיד שוב שזה הקומיקס הכי טוב שקראתי השנה.

מעכשיו יהיו כאן ספויילרים לחלק הראשון (בערך חמישית) מהקומיקס בשביל להסביר את העלילה והעולם.
—– ספויילרים עולמיים עד נניח פרק 15-20 ——

כשאומרים שפחדים יכולים לקבל צורה – זה באמת המצב. פחדים של אנשים מתגלמים כיצורים שמסתובבים בעולם ומאיימים על אנשים. ככל שהפחד גדול יותר כך השד גדול יותר – ויכול להסב יותר נזק ובאופן הזה להגביר את הפחד ולגדול עוד יותר.
אז אם, למשל, אנשים פוחדים מעטלפים, זה יגרום לקיומו של שד העטלף, שימשיך להפחיד אנשים. ככל שהפחד ישן יותר – ז”א שהרבה אנשים פחדו מזה הרבה שנים, כך השד חזק יותר. אבל יש גם שדים חדשים ומאוד מאוד חזקים, כי הפחד שברא אותם היה מאוד חזק, כמו למשל שד-האקדח. אקדחים וכלי נשק הם המקור להרבה סבל ופחד אנושי, ובגלל הפחד בגדול הזה, שד-האקדח הוא אחד השדים הכי חזקים בעולם.
זה העולם של איש המסור.

עם כל השדים האלה שמסתובבים ומאיימים על אנשים, צריך שיהיה גם מישהו שיוכל להלחם בהם ובשביל זה יש ציידי שדים. כמובן שבכל חברה קפיטליסטית יש את הסקטור הפרטי ויש את המשרד לבטיחות הציבור והם הגוף הממשלתי שאחראי על ציד שדים.

אנשים לא הולכים להיות ציידי שדים בשביל הפנסיה התקציבית.

דנג’י הוא ילד שנאלץ לעבוד בתור צייד שדים עבור היקוזה בשביל לשלם את החובות של אבא שלו. אלה לא חיים מי יודע מה טובים, והוא לא הולך לביה”ס, לא יודע לקרוא, רעב רוב הזמן אבל חי. אבל כשהיקוזה צריכים להקריב מישהו בשביל עיסקה שהם עשו עם אחד השדים – הם מקריבים את דנג’י לזומבים.
אבל, הו הו הו, כל זה קורה בפרק הראשון, וזו סדרה של 97 פרקים, אז ברור שזה לא נגמר כך!
המסור של דנג’י הוא בעצם הכלב-שד-מסור שלו, והוא מקריב את חייו בשביל להציל את דנג’י וכך נולד איש המסור!

בעזרת כוח המסור דנג’י הצליח להרוג את כל הזומבים ולצאת מהמחסן אליו היקוזה זרקו אותו בחיים! מצויין, נכון?
האאא לא ממש. כי עכשיו הוא חצי שד, וזה אומר שהמשרד לבטיחות הציבור יכולים לצוד אותו.
בגלל שהוא חצי אנושי, הוא מתחיל לעבוד ביחידה מיוחדת של המשרד לבטיחות הציבור ביחד עם עוד מישהי שהיא שדה בדמות אנושית – Power, ועוד כמה ציידי שדים אנושיים.
וכך מתחיל הסיפור של איש המסור.

אז מה כ”כ טוב בילד שהופך למסור?

הכל! אבל אני מוכנה לפרט קצת.

כמובן שקרבות שדים זה די גבוה אצלי ברשימה.
זו גם סדרה מאוד מצחיקה, וזה לא תמיד הומור שחור, חצי מהדמויות הראשיות הם אידיוטים חסרי טאקט, אז יש הרבה קטעים מצחיקים כשהם פשוט אומרים את מה שהם רוצים.

אני מאוד אוהבת איך שהעולם והעלילה נבנים – זה מתחיל די סטנדרטי כזה: יש ילד שבמקום למות מתאחד עם השד שלו ומתחיל להלחם בשדים אחרים, אין חוכמות, זה קרבות שדים וזהו. אבל אז יש קצת את העיניין שהוא עובד עבור הממשלה, ויש כמה דברים מוזרים סביבו, והשדים עצמם – מאיפה הם באים? ומה הם רוצים? אז מי שציפה רק לקרבות שדים ולא לשום דבר אחר – 200 הפרקים הראשונים של Gantz יהיו יותר טובים.

אחד הדברים החזקים באיש המסור, לפחות בשביל הג’אנר בו הוא נמצא, אלה הדמויות. חוץ מדנג’י, איש המסור עצמו, יש את פאוור – שדת דם שמתנהגת כמו דנג’י – שניהם אידיוטים (אבל חמודים), לפחות אצלו זה כי הוא לא הלך לבית ספר, אצלה לא ברור למה. אקי הוא האחראי עליהם במחלקת ציידי השדים שלהם, אבל בפועל הוא כמו ההורה של שניהם. קובני, שעובדת איתם, ולא ברור מה היא בכלל עושה שם (“היתי צריכה עבודה וזה היה או זנות או להיות ציידת שדים ממשלתית”), מקימה הבוסית המפחידה שלהם, וכו’. הקטעים בהם מראים את דנג’י, פאוור ואקי משחקית בית מאוד מצחיקים או חמודים.
במשאל הפופולריות שהיה מתישהו באמצע הקומיקס, דנג’י קיבל רק מקום חמישי – עד ככה כל הדמויות שם אהובות. אני אוהבת את דנג’י, פאוור ואקי (תוספת מאוחרת:) וקובני.

משבחים מאוד את האופן בו פוג’ימוטו בנה וסידר את הפאנלים, כי יש שם הרבה קטעים שבונים יפה את הפאנצ’ או התגלית המבאסת, או כל דבר אחר שלרוונטי באותו הפרק. אני מבינה על מה מדברים, אבל אני לא קוראת וחושבת לעצמי “הפאנלינג כאן מצויין”. אז רק אגיד גם אם הציורים לא כאלה מגניבים כמו סולו לבלינג, זה נראה ממש טוב, וזה מושך את העין ומאוד קריא ויש הרבה קטעים בהם יכלתי לדמיין לעצמי את הסצנה מתנגנת כמו סרט. קל מידי לגמור את כל הסדרה (97 פרקים) מהר מידי.

רוב הזמן כולם נראים מאוד spent

אנימה ואדנימיסטרטיביה

בגיליון האחרון הכריזו על סדרת אנימה, אז זה נחמד. וגם הוכרז שזה היה החלק הראשון ויהיה המשך – אז גם זה טוב.
ברדיט כולם מתלוננים ש-MAPPA, הסטודיו שיעשה את האנימה, לקחו על עצמם יותר מידי לאחרונה, אבל אני אוהבת את כל מה שראיתי שלהם, אז רדיט יכולים להמשיך להתלונן ואני אחכה בהתלהבות.

באנגלית, אפשר לקרוא את זה ב-viz.com עם מנוי ל-Shonen Jump או אם קונים רק את המנגה הזו, ואז צריך לקנות כל גיליון בנפרד.
מנוי חודשי לשונן ג’אמפ יוצא יותר משתלם, כי זה $2 בחודש, שזה לא כזה נורא, ואפשר לקרוא את כל איש המסור בחודש אחד (כי יש פחות מ-100 פרקים). אם ממשיכים את המנוי אפשר לקרוא גם את הסדרה הקודמת של אותו הכותב – ‏Fire Punch.

עד כמה זה דומה ל-Gantz?

הפינה הקבועה שלי
שניהם דומים ברמת ה-gore, ומי שרוצה לקרוא רק בשביל זה לא יתאכזב בשתי הסדרות.
גם בגנץ וגם באיש המסור יש גיבור ראשי וחבורה סביבו שצריכים להלחם ביצורים לא אנושיים קשים, ורמת הקושי/העלילה עולה כל הזמן. גנץ הרבה יותר ארוך, ולוקח יותר זמן להגיע לעלילה שהיא לא רק “בוא נהרוג חייזרים”, באיש המסור זה מתחיל די מהר. בכלל, בניית הסיפור של איש המסור היא בקצב מצויין.
אני אוהבת את Kurono, אבל הדמויות באיש המסור הרבה יותר טובות. כל הדמויות טובות, אפילו דמויות הרקע המוזרות.
אז מי שאהב את גנץ – מאוד מומלץ לקרוא את איש המסור, אפילו שאין שם fan service כמעט בכלל.

מה הלאה?

בזמן שאני מחכה לאנימה ולחלק הבא, אני חושבת שאקרא גם את Fire Punch, הסדרה הקודמת של פוג’ימוטו. היא יותר מבאסת, אז אני עוד אחשוב על זה.
ואראה מתישהו את Jujutsu Kaisen, כי קראתי שהוא גם אפלולי כזה, והשכן בבידוד אז אנחנו לא יכולים להמשיך לראות את Dorohedoro.

התחרות על הדמות הראשית הכי גרועה היא די קשה, כי מי רוצה להתחיל לראות משהו גרוע רק בשביל לשפוט האם הדמות הראשית היא גרועה יותר מהסדרה עצמה. זה מבזבז זמן ומבאס.

אם אני חושבת ש-The Future Diary נוצר בשביל להיות דוגמא לכך שאפשר לבנות גיבור ראשי יותר גרוע מקיריטו מ-Sword Art Online, אז זהו, הכל מובן. ואני אפילו לא כועסת עליהם או עצובה שביזבזתי את הזמן על זה.

הדמות הראשית הכי גרועה

מקום ראשון: יוקי מ-The Future Diary
מקום שני: קיריטו מ-Sword Art Online
מקום שלישי: יונו מ-The Future Diary

כן, The Future Diary לוקח בגדול!

חדי העין אולי יבחינו ש-The Future Diary הוא מ-2011, ו-Sword Art Online הוא מ-2012, ז”א שיכולה להיות בעיה מסויימת עם מה שאמרתי לגבי יוקי שנוצר להיות יותר גרוע מקיריטו – אבל אין באמת בעיה כרונולוגית. כי יש להם את יומני העתיד, ואז הם ידעו על קיריטו ועל זה שהוא יהיה הדמות הראשית הגרועה ביותר, ולכן במשך שנה יוקי היה היחיד בקטגוריה והיה צריך לנצח מישהו שעוד לא נוצר. שזה די מגניב, וכנראה ההישג המשמעותי היחיד בחייו.

אפשר גם להשוות את הבנות הראשיות ב-2 הסדרות: יונו ואסונה. בהתחלה אהבתי את יונו, אבל היא חולת נפש פסיכופטית ואוהבת את יוקי בלי שום סיבה (זה לא שיש סיבה לא הגיונית, אין שום סיבה שמסבירה את ההתנהגות שלה).

למה כל זה מעניין אותי?
כי התחלתי לראות את שתי הסדרות האלה כי הסיפור נשמע לי נחמד! למה לא לראות על אנשים שתקועים במשחק מחשב VR ענק וכללי המוות הרגילים במשחקים?
או לראות Battle royale עם יומנים מהעתיד – זה כמו משחק שבו לכל השחקנים יש cheats (חוקיים), זה נשמע ממש מעניין!

בגלל שהשכן הולך להיות בבידוד לנצח, אנחנו לא ממשיכים לראות Dorohedoro. ואני גמרתי את העונות הראשונות של Kaguya-Sama ושל Assassination Classroom אז אפשר להתחיל לראות משהו חדש.

Assassination Classroom
Kaguya-Sama
Deadman Wonderland
Mirai Nikki

Assassination Classroom

הידד! גמרתי 22 פרקים של כיתת ההתנקשות! וקורו-סנסיי עדין בחיים, זה אומר שיש לנו עונה שניה! (אבל ידעתי כבר לפני זה שיש עונה שניה).
ארבעת הפרקים האחרונים היו חלקים של אותו הסיפור, בו הכיתה נסעה לחופשה וניסו להרוג את קורו-סנסיי והרבה דברים אחרים קרו (אפשר להכניס הרבה ב-4 פרקים).

מה שאני אוהבת בכיתת ההתנקשות זה שמסבירים שם, כמה פעמים, על כמה רציניים ועינייניים מתנקשים ורוצחים שכירים יכולים להיות, ורק ככה יודעים שהם מקצוענים בתחומם. זה די יפה שעושים הסברה כזו לרוצחים שכירים.
מה שעוד אני אוהבת בכיתת ההתנקשות זה את קרמה, נגיסה וקורו-סנסיי, ולכן הם גם ב-3 המקומות הראשונים במשאל הפופולריות של הקומיקס.

סה”כ אני מאוד מרוצה, ואני אתחיל לראות את העונה השניה בקרוב.

Kaguya-Sama

גמרתי את העונה הראשונה. ראיתי את הפרק בו קאגויה רוצה ללכת לראות זיקוקים, אבל לא מרשים לה לצאת מהבית ואת כל התוכנית המסובכת ששירוגנה + העוזרת שלה מארגנים בשביל שהיא תראה זיקוקים. היה חמוד ומבדר. כמובן שאחרי שהם ראו את הזיקוקים הם חזרו להתנצחויות הרגילות. זה היה פרק סוף עונה טוב.

Deadman Wonderland

גמרתי את Chainsaw Man, וחשבתי מה להתחיל, ו-Deadman Wonderland נשמע כמו רעיון בסדר כזה. אבל זו בעיה, כי מאוד מאוד אהבתי את איש המסור, אז כמעט כל דבר שאראה או אקרא אחריו יהיה משהו שאני מקריבה כ”הדבר שקוראים אחרי משהו ממש טוב”.

דדמן וונדרלנד, מעכשיו ד”ו, היא מנגה עם 57 פרקים שמאוגדים ל-13 כרכים. האנימה מכסה בערך שליש מהפרקים, ולא באמת תהיה עונה שניה. הרבה אנשים מאוד מאוכזבים מהאנימה בגלל זה, כי גם עצרו באמצע, גם חתכו חלק מהדמויות. בגלל שאני לרוב לא מהקהל של “במנגה זה היה יותר טוב”, ובגלל שאני יודעת במה דברים אמורים אין לי בעיה להתחיל לראות את האנימה, ואם זה יהיה מעניין אני תמיד אוכל לקרוא את ההמשך במנגה.

ראיתי 3 פרקים+קראתי 4 פרקים. וזה בסדר כזה, זה לא מתחיל מלהיב במיוחד.
זה מתחיל עם טבח בבית ספר ורק ילד אחד נשאר בחיים. בגלל כמה ראיות מזוייפות, הילד שנשאר בחיים מואשם בטבח ונשלח לעונש מוות בבית הכלא הציבורי שמנוהל כמסלול נינג’ה ווריורס בשם Deadman Wonderland.
בכלא הוא צריך לוודא שהוא לוקח את אנטי-רעלן פעם ב-3 ימים, אחרת הוא יכול למות מרעל שמזריקים לו דרך הקולר של הכלא. הוא גם צריך לשחק משחקי נינג’ה ווריורס (אבל נופלים לחומצה ולא למים, והסכינים עשויות פלדה ולא גומי). ואם הוא לא משחק, הוא לא מקבל “נקודות משחק” (בפועל כסף) שאיתו הוא יכול לקנות אוכל וכו’.

ההתחלה נראית לי ממש מטומטמת – באמת, החליטו שילד אחד יכול לעשות את כל הנזק שנעשה בכיתה שלו בלי לבדוק כלום, ועם הראיות המאוד חלשות שהציגו שם? זה היה לא משהו. אז אחרי שחשבתי שההתחלה די תלושה, ההמשך היה רק בסדר.
לפחות לא מורחים דברים יותר מידי, ובפרק השני או השלישי כבר מגיעים לתעלומה שצריך לפתור.

היו לי הרבה ציפיות מד”ו, כי זה נשמע כמו משהו בשבילי, אבל זה לא מלהיב במיוחד אז אני יכולה להתחיל לראות משהו חדש נוסף: vvvv

The Future Diary

הסדרה שידועה גם בשם Mirai Nikki, עם עונה אחת של 26 פרקים.

הילדה הזו יודעת מה היא רוצה

הפרק הראשון מתחיל טוב!
יוקי אמאנו הוא תלמיד תיכון לא פופולרי במיוחד, ויום אחד הוא מקבל את כוח העל של ראיית העתיד; יותר נכון הוא מקבל את יומן אירועי העתיד, שנשלח אליו לטלפון. כבר מעניין, נכון? אבל זה לא הכל! מסתבר שהוא לא היחיד שמקבל כאלה הודעות על העתיד, והמשתתפים האחרים מתייחסים לזה כאל משחק battle royale ורוצים להרוג אותו.

בגדול זה משחק battle royale, שזה לא חדש, והנשק החדש שהמשתתפים מקבלים הוא יומן העתיד שלהם שלפעמים מכיל גם רשומות על המשתתפים האחרים. הגיבור הראשי נראה כמו הילד הכי משעמם בעולם וגם די פחדן, והדבר הכי מעניין בו זה שהילדה הורודה, הגיבורה הראשית יונו, אוהבת אותו ומצילה אותו ובכלל נראית כמו badass שלא להתעסק איתה וקצת סטוקרית. אבל לא ברור מה היא מוצאת בו.

יש יותר fan service ממה שציפיתי, אבל לא ברמה של Gantz, אז זה אמור להיות בסדר לקהל הרחב. אבל זה מבזבז הרבה זמן בלי שום מטרה.