רובוטים.אורג

אני כבר לא יכולה לפתוח יוטיוב בלי שחצי מההצעות יהיו סרטונים על- או מ-“משחקי הדיונון”. אז מה יש בדיונון שגורם לו להיות כ”כ פופולרי?
אני אפרט את הסיבות שלדעתי גורמות לו להיות פופולרי בלי ספויילרים לתוכן ממש, רק לסוגה ודברים עיצוביים וכלליים שאפשר לראות מהטריילרים.

Squid Game (오징어 게임, משחקי הדיונון) זו סדרת משחקי-השרדות/דרמה קוריאנית בה המשתתפים משחקים על חייהם, לא תמיד מרצונם, על סכום כסף גדול שאפשר לקבל בתום המשחקים. מהבחינה הזו זה לא שונה ממשחקי השרדות אחרים – התנאים אפילו יותר טובים, הרבה פעמים הפרס היחיד הוא שנשארים בחיים, וכאן אפשר להשאר בחיים ולקבל ימבה כסף.

החלק הראשון הוא שזו סדרה קוריאנית, שזה ג’אנר בפני עצמו, עם הרבה נושאים שחוזרים על עצמם בסדרות קוריאניות פופולריות מהתקופה האחרונה (שהן לא קומדיות רומנטיות), כמו למשל Sweet Home ו-Parasite. בשניהם המצב של הגיבורים הוא עגום. מצד אחד החיים די טובים (יש עשירים, יש שפע, כולם בחיים), אבל המצב של הגיבורים הוא ברעב ועוני תמידי, חובות כספיים גדולים וחוסר יכולת מחייה בסיסית, ביריונות ואלימות בביה”ס או במוסדות (ע”י הממונים), ושחיתות שלטונית אלה נושאים שחוזרים על עצמם הרבה בסדרות קוריאניות.
החלק השני של הדיונון הם משחקי השרדות, ובתקופה האחרונה היו גם כמה כאלה בנטפליקס, למשל Alice in Borderlands ו-Sweet Home. וסרטים ישנים יותר כמו Battle Royale — הסרט השווה בעולם!

הדיונון הוא סדרת השרדות קוריאנית – ז”א הכל רע בעולם מחוץ למשחק, כנהוג בסדרות קוריאניות, והכל רע במהלך המשחק כי נמצאים בסכנת מוות תמידית. אז אין בדיונון שום חדש. מה בכל זאת יש בדיונון?

• הדיבוב – הדיבוב לא גרוע. נכון שאפשר לקרוא כתוביות תמיד, אבל דיבוב מנגיש סדרות הרבה יותר מכתוביות, ודיבוב טוב גורם לסדרה להיות יותר קלה וטבעיות לצפיה.
  הדיבוב של Alice in Borderlands, בהשוואה לדיונון זה שמים וארץ. אליס היא סדרה יפנית עם דיבוב של סדרת קולג’ אמריקאית, ובדיונון המדובבים היו ממש טובים (ובין היתר קוריאניים) אז זה נשמע יותר טבעי
• המיקום – אחת הבעיות בסדרות זרות היא שקשה להתחבר למקום כי הכל מרגיש לא מוכר. אם מראים לי את ניו יורק או את טוקיו – אלה מקומות של סרטים, הכל אותו דבר, אז זה קצת מסבך ובעיקר מעמיס.
  בדיונון המשחק הוא בשדה מלאכותי ענקי, זה חדש לכולם, אבל גם פשוט להבנה כי ההמתנה קוראת באולם גדול, המשחקים באזורי משחק יעודיים. זה מאוד קל ויזואלית
• העיצוב – מהר מאוד אפשר להבין שהכחולים הם שחקנים, הורודים הם צוות וכו’, לא צריך להסתבך יותר מידי בלנסות לזכור מי זה מי, שזה הרבה פעמים קשה יותר בסדרות עם שמות זרים ולא מוכרים.
• אנושי – אין מפלצות, אין כוחות-על, אין עולם משחק ששונה מהעולם האמיתי, הכל אפשרי בעולמנו.
  אני תמיד מעדיפה כוחות-על ועולם משחק, אבל הרבה אנשים מעדיפים דברים שקרובים יותר לעולם האמיתי. ולכן גם המוטיבציה של להכנס למשחק ולהמשיך לשחק בשביל הכסף היא מובנת
• הפרקים – האורך של הפרקים היה סביר, והיו cliff hangers טובים, שיוצרים עיניין ומשאירים משהו לחכות לו ולא מתח מזוייף ומיותר. לרוב כבר היה ידוע מה קרה, אבל היה חסר אישור כלשהו לפריט מידע שממש סוגר את העיניין.
  Darwin’s Game גם הכיל כאלה קליף-האנגרים, וגמרתי את כל העונה בפחות משבוע.
• נטפליקס – וכמובן זה שנטפליקס דחפו את הסדרה ממש חזק גם עזר לפופולריות

האם הדיונון היא סדרת המופת הכי טובה של נטפליקס? לא. זה מדכא ומבאס, ואני לא רוצה שככה תיראה הטלויזיה שלי.
האם אני מרוצה שהדיונון הפך לכ”כ פופולרי? בטח. אני אוהבת משחקי השרדות, בעיקר אם יש כוחות על ועולם משחק אני גם רוצה יותר סדרות קוריאניות ויפניות כי זה חדשני.

המלצות

מי שרוצה לראות יותר אנימה ויותר משחק:

• Darwin’s Game
• Gantz
• Terror in Resonance
• Alice in Borderland
• Death Parade
• Deadman Wonderland (הסדרה לא גמורה, ולא יגמרו אותה בעתיד)
• Fate* (Fate/Stay night, Fate/Zero, etc)

מי שרוצה לראות פחות כוחות על, ופחות אנימה:

• Battle Royale
• Money Game – 머니 게임 ביוטיוב
• Liar Game
• Alice in Bonderland