רובוטים.אורג

רובוטים אינפורמצ בע"מ
27  05 2022

מונח הדפסה אחד ביום: קירור

בעיקר דיברנו על חימום, כי זה הדבר העיקרי שהמדפסת עושה, ועושה אותו טוב — אחרת לא תפעל אבל קירור זה גם חשוב
מה מקררים במדפסת?

  1. כמו במחשב, מקררים את החומרה שעובדת קשה
  2. המודל שמודפס, בזמן הדפסתו

קירור הלוח ובקרי המנועים זה כמו במחשב – כל זמן שהמדפסת דולקת המאווררים האלה יהיו דולקים. זה לא מעניין

החלק החשוב הוא קירור ההדפסה. וזה חלק שיש לנו שליטה עליו עם gcode בפרופילי ההדפסה.
כי לפעמים רוצים שבהתחלה לא יהיה קירור – שיהיה דביק יותר וידבק למשטח ההדפסה כמה שיותר, ואחרי זה יהיה קירור. כי יש גשרים או דברים קטנים להדפיס, אז צריך שהפלסטיק הנוזלי שיוצא מהראש יתקרר כמה שיותר מהר, וכו’
ברוב המדפסות יש מאוורר עם fan tunnel כזה שיוצא לכיוון ההדפסה החדשה.

אפשר לשלוט במאוורר בזמן ההדפסה, אם יש אוקטופרינט או כל תוכנה אחרת שמביאה שליטה על המדפסת עם פקודת ה-gcode

M106 100 ;; זה מפעיל את המאוורר על בערך חצי כוח (100 מתוך 255)


26  05 2022

מונח הדפסה אחד ביום: פרופילים

פרופיל דמות. אבל לא על כאלה פרופילים אנחנו מדברים

דיברנו על סלייסרים (תוכנות שמקמפלות מודל לקוד מדפסת – gcode), ודיברנו על דברים כמו גובה שכבה ו-retraction. אז כל הדברים האלה כמו גובה שכבה, וכמה מהר להדפיס, ובאיזו טמפרטורה להדפיס, הם לא קבועים במדפסת. אפשר להדפיס משהו עם גובה שכבה קטן ומיד לאחריו עם גובה שכבה גדול, ואותו דבר מהירות וחום וכו’.
את כל ההגדרות האלה אפשר לשמור בפרופיל בתוכנת הסלייסר.
יש פרופילים ל-3 דברים:

  1. מדפסת
  2. פלסטיק – filament
  3. הדפסה

1. מדפסת זה בגדול די קבוע, כי הגודל של המדפסת לא משתנה. ומה שאומרים לה לעשות בתחילת וסוף הדפסה זה משהו שאפשר לבחור, אבל אלה העדפות אישיות שרוב האנשים לא משנים בין הדפסות
2. פלסטיק – כשקונים פלסטיק חדש, כדי לכייל אותו – למצוא טמפרטורת הדפסה טובה ומהירות וקירור מתאים. על הגליל יהיה כתוב טווחים של טמפ’, אבל תמיד תמיד כדאי לבדוק לבד. אחרי שמדפיסים מגדל טמפרטורות ומחליטים מה נראה הכי טוב שומרים את זה בפרופיל הפלסטיק המתאים ואז קל לעבור בין פלסטיקים — רק טוענים את הפרופיל המתאים
3. הדפסה. זה הכי חשוב. יש כל מיני דיפולטים, אבל לכל אחד יש את הגדרות ההדפסה האהובות לכל מיני מקרים. בשביל זה חשוב לשמור פרופילים טובים! פרופיל טוב אומר שהמעבר ממודל לתחילת הדפסה הוא הכי מהיר שיש.
אם אין פרופיל מתאים, אז צריך להתעסק עם התוכנה והמדפסת עד שאפשר להתחיל להדפיס

רוב תוכנות הסלייסרים (למשל Cura) באות עם פרופילים דיפולטיים, שהם די טובים. אבל אחרי כמה הדפסות וכמה ניסויים כל אחד מוצא את מה שמתאים יותר למדפסת שלו, לפלסטיק שלו, לתנאי מזג האויר (בקיץ אצלי הטמפ’ היא 30 מעלות, אני לא משתמשת בחימום מיטה כמעט אף פעם).


25  05 2022

מונח הדפסה אחד ביום: סטרינגינג (בעיות הדפסה)

כבר היו לנו סדרות של מונחים קשורים, אז היום נתחיל בסדרה חדשה של בעיות הדפסה, והדבר הראשון שנדבר עליו הוא stringing. כי קצת הזכרנו את זה כשדיברנו על אקסטרודר.

סטרינגינג זה כשיש שערות סבתא כאלה שיוצאות מכל מיני חלקים במודל, בעיקר בין עמודים או חלקים קטנים במודל, במקום בו לא אמורים להיות שום שיערות או חומר.
למה זה קורה? אם מדליקים את המדפסת ומחממים את הראש, אז חומר כלשהו יתחיל לנזול. ז”א שכשהראש חם גם כשהאקסטרודר לא פועל, חומר כלשהו ינזול. במהלך ההדפסה, יש חלקים בהם ראש ההדפסה זז ומוציא חומר ויש חלקים בהם הראש רק צריך לזוז ממקום למקום בלי חומר. בצעדים האלה, הראש עדין חם, אז חומר עדין יכול לנזול.
יש חומרים שיש להם יותר סטרינגינג מאחרים. וגם אם משאירים PLA בחוץ יותר מידי והוא סופג לחות, אז האמונה הרווחת היא שיש יותר סטרינגינג כי הוא נהיה רך יותר.
זה יראה יותר גרוע כשיש תנועה קצרה בין 2 חלקים קטנים (נניח 2 עמודים גבוהים במרחק קטן אחד מהשני) , כי בגלל המרחק הקצר זה ממש יכול להיות חוט רציף של חומר שמחבר בין 2 החלקים כי יש מספיק חומר שיכול לנזול, בתנועה למרחק ארוך יותר זה יראה כאילו שהחלק מחושמל – כי יצאו ממנו שיערות עומדות לצדדים.

איך מתקנים סטרינגינג? צריך למנוע נזילה של החומר כשאין extrusion. לרוב עושים את זה עם retraction – שזה בעצם להפעיל את האקסטרודר הפוך! האקסטרודר דוחף חומר לתוך ראש ההדפסה, אבל זה מנוע, הוא יכול להסתובב גם הפוך ז”א שהוא יכול גם למשוך את החומר החוצה. המשיכה הזו גורמת לכך שלא יהיה חומר ליד הראש החם בזמן שהראש עושה תנועה.
פעולה נוספת היא לכוון לטמפרטורת הדפסה מתאימה יותר.
וזו אחת הבעיה בגללה מנסים לשמור על צינור קצר כשהאקסטרודר הוא מסוג bowden ולא direct drive.


24  05 2022

מונח הדפסה אחד ביום: בקרי מנועים

בגלל שיש לנו מנועים משוכללים, הם צריכים לדעת כמה צעדים לעשות, ומישהו צריך לחשב כמה זרם לשלוח לשם בשביל התנועה הדרושה, המהירות הדרושה, ה torque וכו’.
במדפסות זולות, משתמשים בבקרי מנועים זולים. לרוב פולולו a4988, במדפסות יקרות משתמשים בבקרי מנועים יקרים (יחסית), לרוב tmc2208. וההבדל הוא ענק!!

בגלל שמנועים הם עיקר התנועה והחשמל (המנוהל) במדפסת, השליטה עליהם זה אחד הדברים שהכי משפיעים על איכות ההדפסה ואיכות המדפסת. ההבדל בין בקרים פשוטים ליותר טובים הוא תנועה חלקה יותר. לא צריך לכוון ידנית, במסכנות, את הפוטנציומטר בשביל הכוח המספיק, ואחד החשובים, גם בררי המנועים עצמם וגם המנועים ממממשששש שקטים.
המדפסת שלי, לפני שהחלפתי את הבקרים, היתה די טרקטור. עם אותם מנועים ואותו לוח אבל בקרים חדשים הדבר הכי רועש זה המאוורר של הספק – וזה ככה כמעט לכל מי שיש לו בקרים חדשים.
אחת הבעיות בבקרים חדשים, ובגדול הבעיה היחידה, היא שהם דורשים יותר חשמל, עובדים יותר ובגלל זה מתחממים. אם הם מתחממים אז כמובן שהם מפסיקים לעבוד טוב. מתחילות קפיצות בזמן שהם מתקררים וכו’. הפיתרון הוא פשוט – מאוורר. וזהו, אלה כל הבעיות ופיתרונן.


« Previous PageNext Page »