22
06
2008
“החדר האבוד” זו סדרת מדע בידיוני קצרה (6 פרקים של 45 דקות, או 3 פרקים של שעה וחצי) שמספרת על הבלש ג’ו מילר ועל החפצים מהחדר האבוד.
את ג’ו מילר משחק אחד האחים מ”עמוק באדמה” (לא דקסטר, השני). לא באמת ראיתי “עמוק באדמה”, אבל אני שמחה שהם מצאו תחליפים טובים.
זה יהיה חסר ספויילרים, אז אל דאגה.
העלילה מתחילה בזירת פשע לא שגרתית, ובחפצים ממנה, שלכאורה נראים די סטנדרטיים, אבל לא בשביל סטנדרטיות ראיתי טלויזיה במשך כמעט 5 שעות בלילה לפני יום עבודה.
ג’ו מקבל מפתח, שפותח כל דלת אל החדר האבוד, ומשם הוא גם יכול להגיע לכל דלת אחרת בעולם, כל עוד הוא יכול לדמיין אותה.
עוד משהו מגניב בעיניין המפתח – כל מי שהחזיק אותו נמצא מת.
ג’ו לא מת – לשם שינוי אין פה זומבים, אבל הבת שלו נכנסה לחדר ונעלמה.
ועכשיו לחלק המעניין של הסדרה, מה זה המפתח? איזה חדר הוא פותח? האם המפתח הוא יחיד?
אז זהו, שלא. המפתח הוא אחד החפצים המיוחדים שהיו בחדר. יש קרוב ל-100 חפצים שונים ופשוטים, כמו מסרק, עיפרון, שעון וכד’. כל אחד עושה פעולה אחרת, חלק ממש שוות וחלק נשמעות מאוד לא שימושיות.
נחזור לג’ו, הוא צריך למצוא את הבת שלו, והעצה הכי טובה שהוא מקבל היא להתחיל להיות אספן חפצים – כי יש סיכוי שזה יכול לעזור לו. לא 100% וודאות, רק סיכוי. אבל זה מספיק.
ג’ו מתחיל לאסוף חפצים, הוא כמובן לא היחיד, והמטרות של כולם לא משתלבות יפה, וזה גם אחד האלמנטים היפים בסדרה. מה קבוצות שונות חושבות ומאמינות על החפצים.
אני מאוד נהנתי. מחפשת מפתחות כל הזמן, מנסה לפתוח דלתות.
הסדרה לא עמוסה – 6 פרקים זה סביר מאוד, אני עמדתי בזה – ואני לא מתחילה לראות את העונה השניה של דקסטר כי היא ארוכה.
בעיניין המשכונים, אני לא רוצה שיהיה לזה המשך.
מבחינת העלילה, אז הכל נגמר – לא כל השאלות נפתרו, אבל העלילה כן הגיעה לסיום.
יש להם פתח לעונה נוספת או המשכונים – אבל זה יהיה חבל, כי היופי של הסדרה היה רעיוני. חפצים מיוחדים מחדר שלא ידוע אם היה קיים או לא. ובכל המשכון אפשרי, זה כבר לא יהיה מיוחד – זה יהיה עוד נתון רקע, וחבל.
שווה שווה.
לכו לראות, ואני מקבלת מפתחות בדואר
2
06
2008
סוף סוף יש פה קצת אקטואליה.
ראיתי את הסרט הרביעי בסדרת אינדיאנה ג’ונס: אינדיאנה ג’ונס וממלכת גולגולת הבדולח.
סקירת הפרקים הקודמים, למי שעכשיו יצא מחיל הזרים, והיה מוצב שם במקומות נידחים מול קקטוסים ו\או פרות:
אינדיאנה ג’ונס הוא פרופסור לארכיאולוגיה חובב הרפתקאות, שיוצא למסעות ברחבי העולם להשיג חפצים היסטוריים בעלי ערך רב (כמו למשל ארון הקודש), ובדרך מפריעים לו נחשים, ערבים ונאצים.
אפשר ממש לראות את הדימיון לעם היהודי.
כדי שאף אחד לא יתלונן: אני חושבת שהסרט היה 70% טוב, וקיים חשש שאגלה פרטי עלילה שהיו גורמים לאנשים לא לראות את הסרט – אז תראו אותו קדם, ותחזרו לקרוא אח”כ.
יש פתיחה קצרה שמראה איך אינדי עוזר לחבורת חיילים רוסיים בפיקודה של קולונט-לוטננט-דוקטור-אירינה, למצוא בעזרת קצת מאגיה ואבק שריפה קסום* כמה שטויות שהם היו צריכים בשביל לשלוט במוחות של האמריקאים הטיפשים התמימים.
וכאן התחלנו עם החלקים הטובים, מגיע הילד מהרובוטריקים, על האופנוע הרובוטי שלו, מספר סיפור מוזר וקפצנו בזמן ובחלל והגענו לפרו – אלא האו את המטוס שהם טסו עליו, אני בטוחה שזה היה האופנוע. כמה חבל שאחרי זה הם פשוט השאירו אותו בחור נידח בג’ונגל.
כאן יש את הסיפור הרגיל של שדידת קברים, מכות עם רוסים (הפעם אלו הרוסים ולא הנאצים), וילידים שרוצים לשמור על כל הזהב לעצמם. וכמובן, גולגולת הבדולח.
הגולגולת הזו היא חפץ בעייתי, כי קיימות כמה גולגלות קריסטל כאלה במוזיאונים ברחבי העולם (ארה”ב, פריס ובריטניה), ונטען שהן חפץ אינדיאני (של ה-native americans) מהתקופה לפני שקולומבוס בא והרס את החגיגה. הבעיה איתן היא שאף אחד לא מאמין שהם באמת מקוריות. אבל אל תרשו לכאלה עיניינים מינוריים לעצור את אינדי.
הגולגולת שהם מצאו היתה הגירסא הפחות טובה של הזיוף שיש במוזיאונים, עליה האומן התאמן – כי מבנה הקרקפת יצא קצת לא אנושי – מאוד הזכיר לי את הסרט coneheads, ואחרי שראיתי את ציורי המערות אז היתי בטוחה שחללית קונהדית הגיעה לשם.
מה רבה היתה אכזבתי כשראיתי שצדקתי.
זה לא שלא היו רמזים בהתחלה, היו איזכורים של רוזוול ואיזור-51. היתה גוויה חנוטה שהרוסים גנבו – רק שגוויות לא עושות עלי רושם, גוויות מהלכות זה ג’אנר הסרטים הכי אהוב עלי.
אבל אינדיאנה ג’ונס עבר מסרט מיסטיקה טיפשי לסרט חייזרים טיפשי עוד יותר!
ובזה נגמר הסרט, מה כבר יכולים לחדש לי בסרטי חייזרים? ראיתי את סטארגייט, זהו, יש לי את כל הידע הדרוש בנושא.
הם הרכיבו את הגולגות במקום, וזה היה האסימון, ET phone home, והחללית עזבה את כדור הארץ.
שלא תחשבו שלא ידעתי לאן אני נכנסת, הרי ארון הקודש כיכב בפרקים הקודמים, היתי מוכנה כמעט להכל – אבל החייזרים שברו אותי.
אבל לא הכל היה רע, היתה גם חוויה לימודית במהלך הסרט – לחיילים הרוסיים לא היה תרגום. מזל שהם השתמשו רק ב-2 מילים “מהר” ו-“קדימה”, הבעיה היא שהם השתמשו גם בכל 20 ההטיות שיש לכל מילה. אני בטוחה שעד סוף הסרט כל הצופים ידעו את כל ההטיות גם.
ועם כל זה, אני עדין תוהה, איך אינדיאנה ג’ונס, עם כל מה שיש שם, מצליח כ”כ בעוד שסרטי הזומבים שלי לא מספיק טובים בשביל להיות בידור פופולרי (וזול) לכל המשפחה.
*למקרה שמישהו ירצה להתווכח איתי בעיניין אבק השריפה הקסום: אבק שריפה רגיל היה בוחר את הדרך האוקלידית הכי קצרה, אבל אבק שריפה קסום בוחר את דרך מנהטן הכי קצרה.
**לדעתי, הקטע הכי טוב בסדר, ושחקני החיזוק הכי טובים היו הנמלים!
29
05
2008
בפסח השנה, הויקיפדיה העיברית חגגה 75 אלף ערכים, ואני כמובן שמחה בשמחתם – כי חצי מזמן הערנות שלי אני מבלה בשיטוט בויקי. אחד הערכים היותר מוצלחים שם הוא הערך על LSD, הערת ההתחלה כבר מבטיחה שהעמוד יהיה שמח במיוחד:
יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: אינו מתייחס כלל לאיסור החוקי על השימוש בסם.
אבל לא צריך להשתדל במיוחד בשביל שהערך הזה כשלעצמו יהיה שמח – הרבה פסיכולוגים/פסיכיאטרים כתבו מספיק דברים על למה חוויות חוץ גופניות, שמגיעים אליהם באמצעות השימוש (הרפואי והמפוקח) ב-LSD זה טוב.
אני מציעה משהו הרבה יותר טוב, זול ואמין. ניתן יחסית בקלות לביצוע בכל בית, תוך שימוש בחומרים טבעיים בלבד – ללא כימיקלים וצבעי מאכל. וכמובן בעל היסטוריית שימוש ארוכה במיוחד – קידוח גולגלות!
קצת היסטוריה ומטרות:
המונח הלועזי הוא “טרפנציה”, אבל קידוח גולגלות נשמע כמו משהו הרבה יותר קל ונגיש לביצוע – שזה מה שאנחנו מחפשים.
העסק הזה הוא די עתיק – יש גולגלות צרפתיות בנות כ-8000 שנים עם כמה סימני קידוח. יש אנשים שיגידו שזו לא חוכמה, הם צרפתים, ידוע שיש להם חורים בראש – אז הם לא היחידים, יש עדויות לזה מעוד הרבה מקומות בעולם.
כנראה שזהו הניתוח הכי עתיק בעולם, בכל אופן זה הניתוח הכי עתיק שיש ממנו ראיות.
בתקופות שונות באזורים שונים, הוא היה עד כדי כך נפוץ שלרוב האוכלוסיה באותו מקום היו חורים בגולגולת.
אחד הדברים שהופכים את התהליך הזה למוצלח הוא ששיעור התמותה והזיהומים מהניתוחים האלה היה מאוד נמוך – לעומת כל ניתוח פשוט אחר בתקופה שקדמה לליסטר, בהם כל חיתוך היה הימור בחיי אדם.
המטרות של הקידוח הן גם רפואיות וגם רוחניות – בפן הרפואי זה היה תרופה למחלות נפש שונות וגם למחלות עם התקפים (אפילפסיה וכו’). כמובן שכמה תהליכים רפואיים כללו גירוש שדים (ואז ברור למה צריך לחורר את הראש – כדי שיהיה לשדים מאיפה לצאת).
ובצד היותר מעניין ושימושי, קידוח גולגלות מביא אנשים למצב גבוהה יותר של מודעות, מאפשר להם לתקשר עם רוחות – אבל בגלל שאנחנו לא מאמינים בעל טבעי – המונח המקצועי יהיה חוויה חוץ גופנית. זה היה מאוד פופולרי בקרב האינקה והמאיה. וקיימת ספרות פופולרית (שהתפרסמה בעיקר בגלל סרט חדש וכושל) טרילוגיית “חומריות האפלים” דנה בנושא – יש שם גולגלות בנות אלפי שנים במוזיאון, ויש שם שאמאנים שעברו קידוח. משהו אומר לי שלא רואים את זה בסרט.
לסיכום, זה זול, קל ונגיש. עמוד שימושי בנושא נמצא כאן, הוא מכיל רק איורים, אפשר למצוא ברחבי האינטרנט עמודים עם תמונות – יש קישור מויקי.
נסו ושתפו חוויות.
