רובוטים.אורג

רובוטים אינפורמצ בע"מ
16  03 2020

בניית מדפסת חדשה

אחרי שנגמרה עונה שלישת של סדרת הבחירות, אפשר לחזור לשגרה
אז מה אני הולכת לעשות בימי הקורונה הטרופים? לבנות מדפסת

שלב ראשון: החלטות

בפרק הקודם תיארתי את סוגי המדפסות הפופולריים. המדפסת שאני רוצה לבנות היא בסגנון אולטימייקר, וספציפית אחת עם מסגרת אלומיניום במקום המשטחים של אולטימייקר המקורית.
אני אבסס את המדפסת שלי על בניה של מישהו שעשה כמעט את מה שאני רוצה אבל הוא משתמש בהרבה חלקים מקוריים, מה שמעלה את המחיר וגם קצת פחות כיף. אני מנחשת שאצטרך למדל חלק מהרכיבים בעצמי וזה לא יהיה העתק-הדבק וגמרנו.

סדר הפעולות שאני מתכננת הוא כדלקמן:

  1. מסגרת
  2. צירי XY – החלק שמעניין בסוג המדפסת הזו (אבל בלי חשמל)
  3. ציר Z
  4. אלקטרוניקה
  5. אקסטרודר/מיטה

באופן מאוד לא מודרני, אני עושה תיכנונים ראשוניים על נייר במקום בתוכנה יעודית, ככה זה נראה:

אחרי זה, וקצת OpenSCAD יש לי את הגדלים למסגרת האלומיניום, וכל מוטות המתכת שיהיו הבסיס לתנועה הלינארית. עם מוטות המתכת לא צריך להיות מאוד מדוייקים כי קשה לקנות אותם לפי גודל מדוייק (אם קונים בזול), אז רק צריך שיהיו מעל הגודל הדרוש.

שלב שני: קניות

אחרי שהחלטתי מה אני רוצה, הכנתי את רשימת הקניות שלי. בגלל שהחלטתי על סדר הבניה, לא קניתי את כל החלקים בקניה אחת, מה גם שזה מכל מיני מקומות שונים. וחלק מהאלקטרוניקה כבר יש לי בבית מפרוייקטים ותוכניות קודמות: מנועים, בקרי מנועים, חגורות.

בשלב הראשון קניתי:

  1. פרופילי אלומיניום למסגרת + לבסיס של משטח ההדפסה
  2. רצועות תזמון וגלגלי שיניים לרצועות
    קניתי רצועה באורך 5מ’ ו-10 גלגלי שיניים שעולים על ציר של 8מ”מ.
    צריך גם 2 גלגלי שיניים שילכו למנועים, אבל יש לי אחד ואת הנוסף אדפיס, לפחות בהתחלה
  3. מוטות חלקים לתנועת כל הצירים:
    – 2 של 12מ”מ עבור משטח ההדפסה
    – 2 של 6מ”מ עבור ראש ההדפסה
    – 4 של 8מ”מ עבור תנועת הצירים XY
    – leadscrew של 8מ”מ, עבור ציר ה-Z
  4. מיסבים
    כל המוטות שפירטתי למעלה דורשים גם מיסבים.
  5. אלקטרוניקה וחשמל
    – לוח אם: קניתי skr v1.4 איזו התרגשות! עוד לא השתמשתי בו
    – מסך קטן, גם התרגשות, כי אין לי מסך במדפסת הנוכחית
    – ספק atx – חשבתי הרבה האם לעבור ל-24 וולט והחלטתי שלא צריך. חוץ מזה שאני סומכת יותר על ספקי חשמל למחשבים מחברות מוכרות מאשר כל מיני ספקי לדים שלא בטוח שעברו בקרת איכות או משתמשים ברכיבים שלא מותאמים להספק שלהם
  6. שונות
    – קניתי פלסטיק להדפיסה, כי נגמר לי וגם כי רציתי משהו יותר עמיד בחום, אז אתחיל להדפיס עם PETG
    – המון ברגים ואומים. החלטתי שהתקן הביתי שלי יהיה M3, לפחות אוריד מימד אחד של בלגן

שלב שלישי: הדפסות

בזמן שמחכים לקניות אפשר להתחיל להדפיס את רכיבי הפלסטיק שצריך למדפסת.


הדפסתי פינות להרכבת המסגרת, וגם את חלקי הפלסטיק שצריך בשביל להחזיק את רכיבי כל הצירים
בדיעבד, גיליתי שחלק מהחלקים שהדפסתי לא נוחים לעבודה, או חופשיים מידי, ואני רציתי להגביל אותם כמה שיותר – כדי שתהיה פחות תנועה לא מתוכננת, שלא תלויה רק בכמה חזק אני מבריגה את הכל. מידלתי חלקים חדשים, הדפסתי, ניסיתי, תיקנתי וחוזר חלילה.

בניית המסגרת

כישלונות

לא הכל עבד לפי התוכנית.

בזמן שחיכיתי למסגרת להגיע, הדפסתי את פינות הפלסטיק בשביל לחבר את המסגרת, אבל נגמר לי הפלסטיק, והחדש שגם היה בדואר התמהמה, כך ישבו להם חלקי מסגרת שלא יכלתי להרכיב.
אחרי שהרכבתי את המסגרת, תיכננתי להרכיב את XY, החלק הכי מעניין וחשוב, אבל המוטות לא הגיעו. אז הרכבתי את משטח ההדפסה וציר Z במקום.
כשהגיעו המקלות עבור XY, גיליתי שהמיסבים שקניתי עבורם קטנים מידי – במקום 8מ”מ, הם היו בין 7.88-7.99, גם המוטות עצמם היו בגודלים מגוונים אחד היה 8.13מ”מ. אז היתה אי התאמה בין המקלות למיסבים. הזמנתי מיסבים (זולים) חדשים, שהתאימו ליותר מהמוטות, אבל המוט השמן עדין דרש החלפה, אז גם הזמנתי מוט נוסף (ועכשיו מחכה לקבל). יש סיבה שדברים זולים הם זולים.

מוט של 8.13מ

בפרק הבא:
מקווה שאקבל את המוטות החדשים והם יהיו טובים


27  02 2020

מדפסת חדשה: הבחירות

אני אוהבת להתעסק עם המדפסת (למעט 5 שנות הפסקה, כיחכוך כיחכוך). הבעיה עם התעסקות היא שאני מתקנת קצת ושוברת קצת, מה שמגביל את כושר הייצור שלי. הפיתרון הוא פשוט – אני צריכה מדפסת חדשה.
בפוסט הזה אסקור את סוגי המדפסות שאפשר לבנות בבית. כרגיל, הכל נשאר במדפסות פלסטיק.

דלטה רובוט


מעט לאחר שהתחלתי להשתמש במדפסת הנוכחית, רציתי לבנות דלטה-רובוט. התיכנון של דלטה הוא פשוט גאוני, ומשומש בהרבה תעשיות, ולפחות ב-2 צירים – לאורך ולרוחב, היא די קומפקטית.
התחלתי לעשות רשימות Bill of Materials (BOM) והרכיבים היו ברובם זמינים וסבירים ולא מאוד שונים מהמדפסת שלנו, עד שהגעתי למסגרת. באותם ימים פרופילי אלומיניום היו מאוד יקרים ואני עדיין היתי במספרים של משכורת צבא. הסיבוך של מאיפה להשיג פרופילי אלומיניום ומסילות לינאריות והמחיר שלהם גרם לי לזנוח את התוכנית.
כשחזרתי למדפסות, חזרתי לתוכנית הדלתה שלי והפעם היה הרבה יותר מידע באינטרנט ואני היתי למודת ניסיון בתפעול מדפסות. יציבות בדלתה, כמו בכל מדפסת, זה תנאי הכרחי להדפסות טובות. בדלתה, בגלל המבנה המשולש, יש חלקים מיוחדים בפינות כדי לחבר ולייצב הכל וחוסר הצלחה בהדפסות בגלל שהמסגרת לא משולש שווה צלעות מושלם זו בעיה פופולרית.
חוץ מזה, במדפסות דלטה, בגלל המכניקה של הזרועות, הדיוק הוא לא אחיד בשטח ההדפסה: הרזולוציה הכי גבוהה היא במרכז המשטח, וככל שמתרחקים מהמרכז הרזולוציה קטנה. שזה לא נורא לרוב ההדפסות שלי, אבל דורש תיכנון טוב יותר של הגדלים במודל.
אני לא הולכת להדפיס אגרטלים, אז ה”גובה חינם” של מדפסות דלטה לא משנה לי.
בעיה נוספת: אני לא יודעת איך כותבים את ה”דלתא” הספציפי הזה בעיברית. בוודאות לא עם א’ בסוף.

מדפסת קרטזית – Prusa והעתקיו


במדפסת קרטזית סטנדרטית יש 3 מערכות נפרדות לכל אחד מ-3 הצירים. לרוב המיטה נעה קדימה-אחורה בשביל ציר ה-y, הראש נע ימינה-שמאלה בשביל ציר ה-x, והראש או המיטה נעים למעלה-למטה בשביל ציר ה-z.
המודל בו כל ציר מבודד הוא פשוט ואינטואיטיבי, וגם אומר שאיתור וטיפול בתקלות הוא יחסית פשוט. למשל, אם ההדפסה נראית מצויין לאורך וקצרה מידי או עם עיוותים לרוחב – צריך לבדוק את ציר ה-x. הם הגובה נראה לא תקין, או שיש ארטיפקטים לגובה ההדפסה – לבדוק את ציר ה-z.

מה החסרונות של המבנה הזה?
יש הרבה משקל והרבה תנועה בציר ה-y; משטח ההדפסה וההדפסה עצמה כל הזמן זזים, מה שיכול לפגוע ביציבות המדפסת ומגביל את המהירות. תלוי במבנה המדפסת, גם על ציר ה-x יכול להיות הרבה משקל (בגלל המנוע, אם הוא שם) ושוב, מגביר את הרעידות, מקטין את היציבות ומגביל את המהירות.

במקרה הזה, היתרונות עולים על החסרונות, והפופולריות של המדפסות האלה מעיד על כך. וזו גם המדפסת שיש לי (בתמונה).

CoreXY

עכשיו הגענו למדפסות המעניינות!
CoreXY זה לא שם של מדפסת ספציפית, אלא מנגנון לתנועה דו-מימדית, וזה חלק ממשפחת מנגנונים דומים אבל ספציפית CoreXY כרגע מאוד פופולרי במדפסות (כמו למשל HyperCube).
המטרה היא להשיג תאוצה ומהירות יותר טובים ממדפסות קרטזיות רגילות, בלי לפגוע ביציבות. כל החלקים של תנועת 2 הצירים מקובעים למקומם, ומה ששולט על המיקום אלה רצועות, את המסילות באמצע מנסים להרכיב מחומרים קלים (אלומיניום ולא פלדה, או קרבון פייבר) מה שמקטין עוד יותר קפיצות או תנועה לא רצונית אחרת.
המבנה הקובייתי של המדפסות האלה מכריח מסגרת יותר יציבה, שזה יתרון בפני עצמו.

מה החסרונות? רצועות!!! אני שונאת להדק ולתקן רצועות. זה אחד הדברים השנואים עלי, ואני לא חושבת שאצליח להסתדר עם רצועות ככ ארוכות. חוץ מזה, בגלל שזו לא מערכת צירים פשוטה, צריך יותר ניסיון בלדבג את מה שקורה שם.

UltiMaker


למנגנון של האולטימייקר קוראים QuadRap, ואולטימייקר הם לא היחידים לייצר מדפסת כזו, אבל הם הכי פופולריים, אז אקרא לזה כך.
הרעיון הוא לקבע את כל מה שלא חייב לזוז, ואת התנועה להעביר עם עוד מסילות ורצועות. אז כמו ב-CoreXY, המנועים מקובעים. יש המווון מסילות והרבה רצועות, אבל חלקן רצועות סגורות קצרות (אז אני לא נבהלת עדין). אינטואיטיבית זה כמו מדפסת קרטזית: x זה x ו-y זה y, אבל המימוש מאוד מעניין. המנגנון הזה דורש מבנה קובייתי שגם עוזר לייצוב המדפסת.

יש למנגנון הזה 2 חסרונות מאוד גדולים: חלק מהמסילות מסתובבות בזמן שהן משמשות כמסילות לינאריות. זה חיסרון כי זה אומר שמיסבים לינאריים רגילים (מה שמשתמשים בו בכ—ל המדפסות) לא יתאימו למקרה הזה, ובאופן כללי יותר שחיקה. חסרון נוסף הוא שהכל חייב להיות מיושר ללא רבב. אין הנחות, כי אין מה שיספוג את אי הדיוקים, וכשהמסילות לא מקבילות או מאונכות בידיוק, ראש ההדפסה יכול להתקע ולהפסיק לנוע.

מי תהיה האחת והיחידה, המדפסת החדשה?


11  02 2020

כיול מדפסת 3ד

העבודה השוטפת והמבאסת בתחזוקת המדפסת היא כיול. זה מתחיל בהתלהבות (“😃 הדפסתי קוביה!”) וממשיך פחות טוב (“😩 אני בקוביית הכיול ה-20”). לא משנה כמה זה מבאס בהתחלה, אי אפשר לוותר אבל אפשר להתפשר קצת פה ושם.

מתחילים כאן עם מדפסת בנויה ועם פירמוור (firmware) פעיל ומודרני. הפוסט הזה עוסק במדפסת קרטזית מסוג פרוסה-מנדל, ולא הכל יתאים למדפסות כמו אולטימייקר ו-corexy למיניהן. ובטח ובטח לא למדפסות רסין.

יישור

הכלים הדרושים ליישור המדפסת הם קליפר, סרגל קטן ואפשר פלס (תלוי על מה המדפסת עומדת), לי יש פלס מגנטי קטן שנצמד למדפסת וזה נוח.

יישור המדפסת אומר שכל הצירים מקבילים אחד לשני, וכל מה שצריך לנוע בזוגות עושה זאת באופן אחיד:

  • ציר ה-x מקביל למשטח ההדפסה
  • ציר ה-y נע במאונך לציר ה-x, ואין עיוותים בתנועה
  • ראש ההדפסה נמצא באותו מרחק ממשטח ההדפסה בכל אזור ההדפסה. זה מה שנקרא bed leveling, ואחד הדברים המעצבנים אך החשובים לעשות

האם להשתמש בפלס? זה לא נחוץ. המדפסת יכולה להיות ישרה ביחס לעצמה ועקומה ביחס לכדה”א ובמקרה הזה פלס רק יזיק. אם יש אפשרות למעמד מדפסת ישר-פלס – זה נחמד כי היתרון ביישור בעזרת פלס הוא שאפשר לעשות כל ציר בנפרד ולא ביחס אחד לשני, ועם פלס מגנטי זה מאוד פשוט. באנגלית, המונח הנכון הוא tramming ולא leveling.

אז איך מיישרים? אני מתחילה מלמעלה למטה – ציר z, ציר x, ואז מיטה, והמדפסת תהיה מיושרת לפי החלק העליון של המסגרת.
יישור ציר z
ליישור ציר z אני מוודאת ששני הצדדים נמצאים במרחק שווה מהחלק העליון של המסגרת: ז”א הפסים הכתומים בתמונה יהיו באותו האורך וכך נקבל שהפסים הירוקים (המסילה של ציר x שנעה על ציר z) יהיו מקבילים. אני עושה את זה ידנית: בודקת את המרחק של אחד הצדדים ואז מורידה או מעלה את הצד השני עד שהוא נמצא באותו הגובה. להוריד ולעלות נעשה ע”י סיבוב ההברגה. המדפסת כמובן כבויה, המנוע לא מחושמל ולא מתנגד.

השלב הבא הוא יישור של ציר x למיטה ולעצמו

אני מוודאת שהמסילה של ציר x נמצאת במרחק שווה מהמיטה ע”י בדיקת המרחק מ-2 נקודות בצדדים (הקו הכתום בתמונה) ואם המרחק לא זהה משנים את גובה המיטה ולא את גובה המסילה! כי המסילה כבר מיושרת עבור ציר z.
דבר נוסף שאני בדרך כלל בודקת כאן הוא ש-2 המקלות הישרים של ציר ה-x מקבילים וכל אחד מהם נמצא באותו מרחק מהמיטה. זה רק כדי לוודא שאין עיוותים במסילת ה-x בגלל תנודות ההדפסה ופגעי מזג האויר.

ועכשיו לחלק הכיפי של כיול משטח ההדפסה! 😭😭
מה שרוצים להשיג הוא פשוט אבל הדרך לשם רצופת חתחתים. ראש ההדפסה צריך להיות באותו מרחק ממשטח ההדפסה בכל נקודה על המשטח. אני מתחילה מ-y0 ו-x0, בודקת את הגובה ומזיזה את ראש ההדפסה על המסילה של ציר x, אם הכל טוב ממשיכה: מזיזה את המיטה (y) קדימה 4 ס”מ, ומעבירה את הראש על המסילה של x, וכך הלאה. חוץ מזה שזה לא כיף גדול, הבעיה האמיתית היא שברוב המדפסות, כולל בשלי, במיטה אין גמישות (שזה טוב) והוא מחוברת ב-4 פינות, ז”א כל שינוי בפינה אחת משפיע על הפינות האחרות, ולכן “אני רק צריכה להרים את הפינה הימנית הקרובה” לרוב ידרוש לשחק עם כל ארבעת הברגים! זו הרכבת מיטה שנראית פשוטה אבל היא לא מאוד הגיונית ובגלל זה זה השלב השנוא עלי.

מידות וכיוונים

כשהיישור נגמר, אפשר סוף סוף להדליק את המדפסת ולוודא שהפירמוור מתרגם את התנועה בצורה נכונה.
אני משתמשת ב-Printrun לשליטה על המדפסת דרך USB, אבל את כל זה אפשר גם לעשות דרך מסך הניהול ב-LCD של המדפסת.

החלק הזה מורכב מ:

  • בדיקת וסידור כיווניות
  • סגירה נכונה של ה-endstop
  • כיוונון מרחק התנועה בכל הצירים
  • כיוונון כמות הפלסטיק שהאקסטרודר מושך

סידור כיווניות אומר שהמדפסת נעה נכון ימינה ושמאלה ולמעלה ולמטה. את הבדיקה הזו עושים באופן פשוט: מדליקים את המדפסת עם ראש ההדפסה באמצע ציר x, והמיטה בערך באמצע המסילה, וציר z מורם מהמשטח, ואז דרך Printrun עושים צעד קטן לכיוון הבית ב-x וב-y וצעד למעלה ב-z. אם אחד מהצירים זז לכיוון הפוך מהמצופה משנים ב-Configuration.h של הפירמוור:

// Invert motor direction
#define INVERT_X_DIR false
#define INVERT_Y_DIR true
#define INVERT_Z_DIR false

הדבר הבא הוא לבדוק שה-endstops נקלטים נכון. בגלל שיש 2 דרכים לחבר את ה-endstops (כשמשתמשים במתג מכני פשוט – הכי נפוץ). סוגרים את כל אחד מה-endstops עם האצבע ושולחים את הפקודה

M119

התוצאה נראית כך:

Reporting endstop status
x_min: open
y_min: TRIGGERED
z_min: open

המתג שסגור צריך להחזיר TRIGGERED ומתגים פתוחים נשארים כ-open. אם הכל נראה נכון – יופי, אם לא אז צריך להפוך את ההגדרה עבור ה-endstop הסורר

// Mechanical endstop with COM to ground and NC to Signal uses "false" here (most common setup).
#define X_MIN_ENDSTOP_INVERTING false // set to true to invert the logic of the endstop.
#define Y_MIN_ENDSTOP_INVERTING false // set to true to invert the logic of the endstop.
#define Z_MIN_ENDSTOP_INVERTING false // set to true to invert the logic of the endstop.
...

ודבר אחרון הוא להגדיר את גודל משטח ההדפסה והגובה: מה המרחק שהמדפסת יכולה לנוע ממצב הבית ב-x, ב-y וב-z.

#define X_BED_SIZE 200
#define Y_BED_SIZE 20080, 4000, 500 }
// ...
#define X_MIN_POS 0
#define Y_MIN_POS 0
#define Z_MIN_POS 0
#define X_MAX_POS X_BED_SIZE
#define Y_MAX_POS Y_BED_SIZE
#define Z_MAX_POS 200

אחרי שכל זה מוגדר כדאי להעלות את זה למדפסת עם Arduino IDE (או דרך SD אם לא מתחברים למדפסת ב-USB).
ועכשיו אנחנו סוף סוף במצב בטוח כי הפירמוור ישמור שהמדפסת לא תצא מגבולות הגיזרה.

מרחקים ואורכים

הדבר האחרון לפני שמדפיסים הוא לוודא שכשמבקשים מהמדפסת לזוז 1 ס”מ היא באמת תזוז 1 ס”מ, לא יותר ולא פחות. המנועים במדפסת הם מנועי צעד, שלי עושים 1.8° (ז”א יש 200 צעדים בסיבוב שלם), וצריך לחשב כמה צעדים המנוע צריך לעשות בשביל תנועה של מ”מ אחד. יש מחשבון בשביל זה באתר של פרוסה. לרוב האנשים יש את אותם המנועים ואותן החגורות עבור x ו-y, אז המספרים יהיו זהים. בציר z יש ברגים, והמספר לרוב יהיה הרבה יותר גבוה.

// X, Y, Z, E0, E1, ... steps per unit
#define DEFAULT_AXIS_STEPS_PER_UNIT { 80, 80, 4000, 500 }

החל מהמספר הרביעי והלאה בשורת ההגדרות זה בשביל קצב דחיפת החומר באקסטרודר. את זה בודקים באופן פשוט עם טוש
Extruder pull calibration
אני מחממת את ראש ההדפסה, מסמנת על הפלסטיק מעל הראש 2 סימונים עם טוש: ב 5 וב-10 ס”מ. אז שולחת פקודה להוציא 5 ס”מ של חומר – משתמשת בסימונים כדי למדוד כמה יצא באמת, ועושה את זה פעם נוספת. משתמשת בסימונים כדי לחשב מה היחס בין מה שביקשתי (סה”כ 10 ס”מ) למה שקיבלתי, ומעדכנת את כמות הצעדים למ”מ של הראש לפי היחס הזה.
אני עושה את הבדיקה הזו לכל חומר חדש שאני מנסה, כי אם הוא חלק יותר/חלק פחות, נתפס יותר או פחות ישפיע על איך האקסטרודר יצליח לדחוף אותו וגם כי קל מאוד לבדוק ולעדכן במקרה הצורך.

ועכשיו אפשר להדפיס!

XYZ Calibration Cube
3D Benchy

ועם מגדל קוביות הקליברציה שיש לי, אפשר לעבור לפוסט הבא: עוד קצת קליברציה ושידרוגים


26  01 2020

עינייני הדפסה

לאחרונה יש לי הרבה זמן פנוי, אז כמובן שניצלתי את הזמן בצורה מיטבית: ראיתי נטפליקס ויוטיוב, קראתי ספרים והחלפתי את סיסמת הטוויטר. ועכשיו הגיע הזמן לדברים רציניים: מדפסת!

יש לי מדפסת-3ד כבר המון שנים (כתבתי עליה לראשונה ב-2012), הבעיה היא שב-4 השנים האחרונות לא נגעתי בה והמדפסת העלתה אבק וחשבתי שהיא שבקה חיים; קצר בגלל האבק? המיסבים כבר לא חלקים ולא זזים? עלבון והתיישנות כללית? מה רבה היתה שמחתי כשגיליתי שרוב הצירים זזים והכל פועל כמעט כמו ביום הרכבתה!

אמלק: בפוסט הזה אתאר איזו מדפסת יש לי, מה הם הכלים הנדרשים לעבוד עם מדפסת, איזה חומרה ותוכנה צריך ובמה אני משתמשת.
בפוסט נפרד אתאר את תהליך הכיול.

כלים

  • פלס – עדיף מגנטי, לי יש כמה באורכים ובצורות שונות
  • קליפר דיגיטלי – סרגל רגיל לא מספיק מדוייק בשביל מדידות בדיוק של מ”מ או חלקי המילימטר
  • יש עוד כמה כלים שנחמד שיש, אבל שני אלה הכרחיים. בנוסף נוח שיש פלאייר (בכמה גדלים, ולא פלאייר ענק של טרקטורים), קאטר, שפכטל כדי לגרד את ההדפסות מהמשטח, טוש לא מחיק, מפתחות לכל הברגים (מקבלים אותם עם כל הערכות שקונים, אז לכולם יש שניים או שלושה מפתחות לכל גודל).

חומרה

המדפסת שלי היא mendel prusa 2 עם מעט חלקים שהחלפנו. זו מדפסת מסוג FDM שזה מידול בעזרת הלחמת חומר – ז”א ההדפסה היא הפקדת עוד ועוד פלסטיק מומס עד שנוצרת הצורה הרצויה (ההפך מלמשל, פיסול, שם מורידים חומר עד שנשארת הצורה הרצויה). ראש ההדפסה נע על 3 צירים: צירי x, y נעים עם מנוע אחד וחגורה משוננת (כל אחד). ציר ה-z נע עם 2 מנועים ומוטות הברגה (כמו שמבריגים אום על בורג והוא עולה ויורד). לחומר הפלסטיק אותו מדפיסים יש מנוע נוסף שקובע את המהירות בה הוא נדחף לראש המדפסת. ראש ההדפסה אצלי הוא בקוטר 0.35 מ”מ, עכשיו יותר נפוץ 0.4 מ”מ – בגדול, ככל שהראש יותר קטן, אפשר לעשות פרטים יותר עדינים וראש יותר גדול מאפשר הדפסת שכבות יותר עבות ולכן הדפסה מהירה יותר.
הכל מנוהל ע”י ארדואינו ועליו מגן עם הרבה בקרי מנועים.

יש הרבה וריאציות ורמות שונות של bling (מנועים יותר עדינים, כיול אוטומטי בחלקו, וכו’) אבל מדפסת פלסטיק עם 3 צירים זה הכי פשוט והכי נפוץ.
אם נשארים בקטגוריית ה-FDM, סוג המדפסת השני, והפחות נפוץ, הוא דלטא-רובוט – מדפסת שגם מבינה קואורדינטות של x,y,z אבל במקום 3 צירים נפרדים, יש 3 ידיים על מסילות. תמונה תהיה יותר קלה להבנה. אחד הדגמים הפופולריים נקרא kossel ואני רוצה לבנות כזה!

טכנולוגיית הדפסה נוספת נקראת MSLA, שזה הדפסה בנוזל (resin) וזה קיים וזמין כמדפסות ביתיות, הטכנולוגיה מאוד מעניינת והמודלים יוצאים באיכות יפיפיה, אבל זה הרבה התעסקות ואף פעם לא ראיתי כזו מדפסת בלייב.

תוכנה

התוכנות שצריך בשביל להדפיס ולנהל את המדפסת הן:

  1. תוכנה לבניית מודלים תלת מימדיים להדפסה. יכול להיות גרפי, כמו למשל Tinkercad או לא גרפי, כמו OpenScad.
    אני משתמשת ב-OpenScad, כי כישורי האומנות שלי שואפים ל-0.
    אפשר גם לא לבנות שום מודל ולקחת הכל מ-Thingiverse ו-Cults3d, אבל לא בשביל זה אנשים קונים מדפסת.
  2. תוכנת סלייסינג: תוכנה שלוקחת את המודל ובונה ממנו הוראות למדפסת (לזוז לנק’ 2,2, להוציא חומר במשך 1 ס”מ תנועה, לעלות למעלה, לזוז ל-2,3 וכו).
    אני משתמשת ב-Slicer, תוכנה פופולרית נוספת היא Cura.
  3. תוכנת שליטה על המדפסת: תוכנה ששולחת הוראות למדפסת, בין היתר שולחת הוראות הדפסה, הוראות קירור, תנועה, ניטור וכד’.
    אני משתמשת ב-Printrun
  4. התוכנה על המדפסת עצמה: הפירמוור שמקבל את ההוראות ויודע לתרגם אותן להזזת מנועים, חימום וכד’ (“הזז מנוע 2 מ”מ”).
    יש לי Marlin v2.x – שידרגתי ממש עכשיו ממרלין גירסא 1.

בפעם הבאה: החלק הכי הכי הכי לא כיפי במדפסת: כיול, ובעיקר כיול ראשוני


Next Page »