מה יכול להיות יותר כיף מלשבת באוטובוס, לראות סרט טוב עם אוזניות ולהתפקע מצחוק בקול במושב מאחורי הנהג. מזל שלא היו תאונות בדרך.
למי שלא ראה עדין את הסרט, הנה הטריילר כדי שיהיה לכם מושג על איזו יצירת מופת אני מדברת: לינק ליוטיוב (embeding זה קצת מציק)
זומבילנד הוא אחד הסרטים הכי טובים שראיתי השנה. יותר טוב מ”שון של המתים” (Shaun of the Dead בשפת המקור).
זה סרט זומבים שהשקיעו בו יותר מחשבה מלבחור את הקפה שכולם ישתו בבוקר, ויותר כתיבה ממה שהצלם כותב כשהוא מבקש את מספר הטלפון של עוזרת ההפקה (או הזומבית החשפנית הראשית) בסרטי זומבים אחרים. כבר בהתחלה אפשר לראות שהרבה מחשבה הושקעה בסרט הזה – Zombie kill of the week יכול להיות משחק אפילו יותר מבדר מהמשחק “מת לתכנת” שאני עורכת.
יש פה כ”כ הרבה קטעים שאני טוענת שחייבים לראות, כי הם הצחיקו אותי עד דמעות וחבל לפספס כאלה מילות חוכמה או מראות זוועה. לדוגמא עדר זומביות פיות בנות 5, זה כ”כ מבדר. באיזה עוד סרט זומבים תראו את זה?
מי שרוצה פירוק לשברים פשוטים יותר של מה שקורה בסרט, אז ככה:
דקות 0 – 56: לא הפסקתי לצחוק ולצחקק באופן רצוף.
דקה 56 למשך כמה דקות ארוכות: מגיע הקטע המרגש. לי לא מאוד איכפת, וכנראה שלא היתי שמה לב אם החלק הזה היה יורד, אבל זה נועד עבור אנשים שחשוב להם קיום על רצף עלילתי כלשהו.
כמה זמן אחרי זה: החלק ההירואי המופלא שכולל הרבה כדורים, דם ואביזרים נלווים אחרים.
ויש גם קטע קטן קורע לב ומזיל דמעות כנהרות – אבל זה בסדר, גם הוא מצחיק.
יש בסרט הזה הכל: זומבים, נשקים קהים (אלות בייסבול), נשקים חדים (מקבת) ושחזור תפיסת רוחות רפאים ממכסחי השדים.
אין לי תמונות טובות של המופע הקולנועי המופלא הזה, אז תצטרכו לראות בעצמכם. זה מצחיק ומצויין, ומגיע עם תמונה של טווינקי.
דברים שלמדתי מהסרט:
צריך להתמיד בריצה. זומבים רצים מהר, אבל לא מספיק מהר.
צריך לסרסר את אחותי בשביל המקצוע השני הכי עתיק בעולם: רמאות. רמאות של 2 אנשים תמיד עובדת טוב יותר.
מתי בפעם האחרונה ראיתם סרט קנדי, חוץ מטרנס ופיליפ, וחשבתם שהוא חצי טוב?
ובגלל שהגעתי לסרט הזה מביקורת על “הגוף של ג’ניפר” אז גם אני אשווה את הגוף של ג’ניפר לגוף של ג’ינג’ר.
באחד הסרטים יש עלילה, בסרט השני יש את מייגן פוקס שוחה ערומה באגם.
ג’ינג’ר הוא סרט חצי טוב. והחצי השני מתחלק בין משעמם, איטי, לא אמין – הפלסטיק הוא בחצי הטוב, לא ב”לא אמין”. ג’ניפר לעומת זאת הוא סרט רע – אבל יש בו את ג’ניפר וכולם אוהבים אותה.
נקודה לג’ינג’ר אם אתם בעד סרט, נקודה לג’ניפר אם אתם בעד מייגן פוקס.
ההספק של מייגן פוקס הוא לא משהו, אנשים נרצחים בקצב של חצי שעה לבן אדם, ג’ינג’ר זריזה יותר, ויש הרבה יותר הרס כללי.
יש הרבה דברים טובים, רצח, שיופי גרון ושאר איברים, מחלות עור מוזרות ומגעילות, זנבות ואפילו מוות בשוגג – כמה לא מתאים לז’אנר.
זנב!
הזנב מוסיף לג’ינג’ר יותר איברים, לכן בספירת גופות כללית היא צריכה לקבל יותר נקודות ממייגן פוקס.
הסרט נראה ממש ישן, אבל הוא מספיק חמוד בשביל שאוסיף את המשך 2 ו-3 שלו לרשימת הצפיה.
את 3 אני כנראה לא אראה, יש גבול, יש לי כמה סרטי טרומה שאני כבר מעדיפה לראות קודם.
בונוס מיוחד:
לג’ינג’ר יש שכנים קנדיים
בונוס למי שהולך לראות את מייגן פוקס: emo-kids בכל מקום
ציון לג’ינג’ר: 7.3
עלילה +1, זנבות +1, דם +1, פלסטיק +1, מחקר מדעי +1, הסבר על איך לעשות סמים בבית +1, אנשי זאב עם הרבה פיכסה נזלתית + 1, 0.3 כי זה סרט קנדי
ציון לג’ניפר: 3.2
+1 על כל גופה בסדר, +1.2 על הקיא השחור בהתחלה -1 על כל האמו-קידס
ציון לגוף של ג’ינג’ר: 8 (+1 לזנב)
ציון לגוף של מייגן פוקס: 7 (אין זנב)
ראיתי את צבא העתיד! זה היה לפני כמה שנים, בבסיס לא נידח באזור המרכז. חיילים מבואסים ישנו מול מסכים. כמה שמחתי לגלות שלא הרבה השתנה בעתיד – והצבא נראה בידיוק אותו דבר.
זה סרט עתידנות טוב, כי לא ראיתי הרבה כאלה שהיו חצי הגיוניים.
מה שגורם לסרט הספציפי הזה להיות הגיוני הוא הקיום של הרבה ספרים עם דברים דומים. אפשר כמובן לטעון שהספרים עצמם לא הגיוניים, אבל אין עם זה בעיה לוגית כי הכללים הבסיסיים של היקום קובעים שברגע שנקבעות אקסיומות הבסיס, אם כל המסקנות וההסקות שנובעות מהן לא סותרות את האקסיומות – אז התורה תקפה.
וזה פועל בסרט.
קצת עלילה: אנשים יכולים לקנות רובוטים אנושיים למראה, ולהפעיל אותם בעזרת המחשבה. מה שגורם לכולם להפוך לבטטות כורסא, להשאר כל היום בפיג’מות ולשלוח את האוואטרים שלהם לאוויר המסוכן שם בחוץ.
הקטע שהכי אהבתי בסרט, שנראה לי שהיה הכי טוב שם הוא שהאוואטרים האלה הם דמויי חרקים – הם אמנם נראים אנושיים מבחוץ, אבל אם פוצעים אותם הם מתחילים להשפריץ חומצה ירוקה. לא יכלתי להפסיק לצחוק במשך כמה דקות בפעם הראשונה שראיתי, ואז עוד קצת בפעמים הבאות.
הסרט היה טוב, אבל אפילו ברוס ויליס לא הצליח להציל אותו מנקודת כשל שיש בהרבה סרטים, והיא זולה בצורה לא יאומנת. אין לעולם נקודת שלטון יחידה; העולם מבוזר, לא משנה כמה טכנולוגיות ממציאים, הן מתבזרות ואין כפתור אדום אחד עבור כככלללל* העולם. ומשום מה בסרט היו כפתורים אדומים כאלה מפוזרים על ימין ועל שמאל – רק קח ולחץ.
ציון: 8.6
עריכה נוספת:
בשביל ההשוואה הנה לינק לטריילר הסרט גיימר
טריילרים הם בעיתיים – זה כמו עריכה מגמתית למציאות בסדרות ריאליטי. מהטריילר גיימר נראה כמו סרט אקשן עם המון פיצוצים וקפיצות, ממה שהבנתי במציאות הוא עוסק בשאלות אתיות קיומיות.
—
ככככללללל = 2 עיצורים, זה לא תקף לשונית ובלתי ניתן להגיה. אבל אני סולחת לעצמי – כי אין לי דרך אחרת לכתוב את זה.
ראיתי את הסרט הזה כשהתחילה לכאוב לי העין. או שהעין התחילה לכאוב לי כשראיתי את הסרט. עכשיו כבר אי אפשר לדעת.
אתם יודעים שאתם צופים בסרט עתידני אם רואים את ניאו, איש הברזל וחברי צוות מהנוסע השמיני ביחד.
זה סרט די מגניב, בהנחה ואין לכם בעיה עם כל תיאוריות הקונספירציה הכוזבות של פיליפ ק דיק, שמספר על חבורת אנשים שמתעסקים בחקלאות וכימיה (זיקוק אופיום הוא בטח המקצוע השני הכי עתיק בעולם, ביחד עם עריכת דין).
העלילה שלא מתרחשת בסרט הולכת באופן הבא:
פרק קורא ספרים גרועים*, ומתחיל לחלום על יצורים מוזרים
הוא מספר את זה לבאריס חבר שלו
שמעודד את הפארנויה עוד קצת
אבל מרגיע ומבטיח שהוא יכול לעזור בכל בעיה, בגלל כישורי הקונג-פו המופלאים שלו
וגם כי הוא למד באינטרנט איך עושים פצצת מימן ביתית
אבל ניאו לא מרוצה
וכאן מתחיל קצת בלאגן. אני אפילו לא יכולה לסדר את הבלאגן הזה בשביל שיהיה לי משהו טיפשי לכתוב עליו בלי להרוס אותו בדרך כלשהי – אבל לאחרונה אני אוהבת יותר ספרים של פיליפ ק. דיק, אז זה בסדר.
זה סרט מהסוג בו כל הזמן מתגלים דברים חדשים – אבל בצורה יותר טובה מהתבנית הרגילה של כל שאר הספרים של דיק. כנראה כאן הוא בעצמו הפסיק עם הסמים, אין לדעת.
דברים שלמדתי:
אם מתחילים להשתמש בסמים, כדי להצטייד בהרבה חומרי הדברה – היתה כאן כמעט אותה כמות ג’וקים כמו ב-starship troopers.
זה ממש טוב לעשות fast-forward על החיים. היה יכול לעזור לי בעיקר בישיבות בעבודה.
אני צריכה להזהר יותר – אני מאוד מתאימה לפרופיל של צרכן סמים ממוצע עד כבד: פרנואידית, היסטרית והיפוכונדרית. מדברת בעיקר על דברים שלא קרו במציאות כלי ששאר העולם רואה אותה
ציון: 43.66
—–
*אני טוענת את זה בלי לקרוא את הספר. זה מחליש את טענתי אבל לא מבטל אותה לגמרי
