המדריך ל(המנעות מ)ראיונות עבודה
בעבר כתבתי את המדריך המופלא לכתיבת קורות חיים, פעלתי לפיו וקיבלתי פניות ממעסיקים אך אני עדיון מחוסרת עבודה אמיתית. כתיבת קורות חיים היא אמנם שלב חשוב, אבל לצערי לא תמיד מספיק בשביל למצוא תעסוקה מפרנסת (לעומת התעסוקה היומית הרגילה שלי). מעסיקים בימינו לא סומכים על המועמדים הפוטנציאליים ולא מעריכים את ההשקעה הרבה שנדרשה בשביל לייצר קורות חיים מלוטשים עם שקרנות במידה ומכריחים את המועמדים לעבור סדרת ראיונות.
כבר סיכמתי בפעם הקודמת את רשימת העבודות שמתאימות לי, שלחתי את קורות החיים עליהם עמלתי רבות, וזימנו אותי לראיון למפעל קרמבואים. היתי מאושרת עד הגג, בטוחה שילך מצויין, הרי מי עוד מתאים לעטוף קרמבואים, בשקיקה ובחדווה כל יום? ברגע שישמעו שאני אוהבת לאכול קרמבו לפי הסדר הנכון – קודם הקרם ואח”כ הביסקוויט יקחו אותי מיד.
דברים נוספים שחשבתי שיכולים לשאול הם על הסרטים שאני אוהבת, על ההצעות והרעיונות החדשניים שיש לי לתחום הקרמבואים (אני רוצה קרמבו בטעם תות, עם עטיפה בצבע ורוד זוהר).
שמחה ומאושרת הלכתי לישון כדי להגיע רעננה ובלי ארוחת בוקר בשביל הטעימות והראיון במפעל הקרמבואים.
תרנגולת אחת מייצרת קרמבו אחד בשעה, כמה קרמבואים תצטרכי לעטוף אם יש 7 תרנגולות במשמרת של 8 שעות?
עכשיו, זה תלוי, כמה קרמבואים אספיק לאכול – כי אותם לא אצטרך לעטוף. האם יש הפסקת אוכל? אם כן, כנראה שההספק שלי ירד אחרי האוכל כי הבטן תהיה מלאה ולא אוכל לאכול קרמבואים באותו הקצב. האם התרנגולת מייצרת רק קרמבואים או גם תרנגולות נוספות, כך שתפוקת הקרמבואים עולה עם הזמן.
והנה פיסת מידע שאמורה להיות לחלוטין לא רלוונטית בראיון לעיטוף קרמבואים: חברים שלי מביאים לי לחשב טיפ במסעדות בשביל הבדיחות, לראות כמה רחוק אהיה מהסכום הדרוש. מורים בבית הספר מאוד ריחמו עלי (אחרי שגמרו לצחוק על השגיאות) ואחרי כמה זמן שיטת הניקוד למבחנים שלי היתה שונה משיטת הניקוד למבחנים של שאר הכיתה*.
כשניסיתי להסביר למראיין שהוא לא צריך לשאול אותי שאלות כאלה, וחיפשתי תחומים אחרים להתמקד בהם, גיליתי שגם שאלות אישיות זה לא הצד החזק שלי (ובכלל אישיות). וכך לא התקבלתי לעבודת חלומותיי.
שקלתי שוב את דרישות העבודה שלי, והשוותי למשרות הקיימות במשק והגעתי לקבוצה חדשה של עבודות:
- קטיפת תותים
- קטיפת עגבניות שרי
- קטיפת משהו טעים אחר
למי שתוהה למה אלה עבודות כ”כ נהדרות אני אסביר: אלה עבודות לעובדים זרים. אף אחד לא עושה להם ראיונות כי הם לא דוברים שום שפה מוכרת.
זו המסקנה העיקרית – מי שרוצה להמנע מראיונות עבודה, יכול לקחת את מקומם של העובדים הזרים, במגוון מקומות התעסוקה שלהם. יש לזה כמה יתרונות נוספים:
- תמיכה מהרבה ישראלים שחושבים שהעובדים הזרים משתלטים להם על העבודות, אותן הם לא רוצים לעשות בעצמם**
- לפגוש תרבויות שונות (רק לא מהסוג של התחנה המרכזית) וללמוד שפות חדשות
- זו עבודה שמנצחת פרוטקציה וקבלה משפחתית: בתחום החקלאות למשל, הרבה משקים הם משפחתיים, ולכן קשה להתקבל, אך אם אתחיל בקיטוף אוכל להתקדם לאחראי משמרת ומשם הדרך סלולה עד שאנהל חממה משלי! כך אפשר להתברג לתפקידי צמרת בחקלאות בישראל בלי שיהיו קשרים קודמים בתחום.
לסיכום: אם יש לכם מפעל קרמבואים או אוניברסיטה או חממה (עם משהו טעים) ואתם מענויינים להעסיק אותי בלי ראיונות – תשאירו לי הודעה ואחזור אליכם בהקדם, אצטרך לסנן מבין מבול הפניות שאני מקבלת לעבודות פחות מעניינות (רופא כירורג, עם תעודה על סמך ניסיון חיים, מתכנת בשקל עם תואר, וכד’)
*לצערי הרב בודקי מבחנים באניברסיטה לא השכילו לעשות את זה.
**רני, חייל משוחרר, משרת החלומות: שטיפת כלים. פירסומת חוצפנית.
היי,
את תמיד יכולה לעשות את אחד מהנ”ל:
1. הקמה של חממת הייטק- ואז זה גם מתקשר למקצוע
2. נכון שתמיד אומרים- “האתר נמצא תחת שיפוצים”- תמיד אפשר להיות משפץ אתרים.
3. להביא לי את כל התותים המיותרים שגידלת.
בהצלחה
בסעיף 1 אתה מתכוון לחברת outsourcing?
אני חושבת שמישהו כבר הקדים אותי בזה. בנוסף, אני מתבטלת רוב הזמן גם בעבודה הנוכחית שלי.
[…] שפיספס את הפרקים הקודמים, מציאת עבודה בשבילי היתה בעצם ניסוי ארוך בהמנעות […]