צמחיה טרופית: רעם טרופי ואננס אקספרס
Pineapple Express
אתחיל בוידוי קל: אין לי מושג על מה היה הסרט.
היו שם קצת סמים, קצת צרחות, קצת מכוניות ושני רעים כאילו-מגניבים כאלה, ההעתק הקומי של וינס וג’ולס מ”ספרות זולה”.
הגיבור הראשי כאן הוא מישהו קצת עלוב, שבעצמו לא מבין איך חברה שלו עדין יוצאת איתו, וסוחר הסמים שלו, בחור פרנואידי במיוחד, שנכנס לעיסקי הסמים כדי לעזור לסבתא – כמה חמוד. שני הכלומניקים האלה מסתבכים בעיסקי הסמים בעיר. מי שעוד מעורב בעיסקי הסמים הם המשטרה, הסינים וכמה תלמידי חטיבת ביניים.
הסרט ממש מצחיק, כל מה שקורה שם מגוחך במיוחד ולא אמין בעליל, אבל מספיק טוב בשביל להעביר בכיף שעה וחצי.
אחרי הצפיה נוסף סעיף חדש לדברים שעשו בסרטים ואני רוצה לנסות (מיד אחרי פירוק מדפסות עם אלה): לנסות לבעוט בשמשה של מכונית, תוך כדי נהיגה, ולהמשיך לנהוג בצורה הזו.
ציון: 11.7
כל הצופים נהנו וצחקו, אם כי יתכן שהצופים שישבו מסביבי סבלו מכאב אוזן קל לאחר הצפיה.
Tropic Thunder
לא באמת התכוונתי לכתוב משהו על הסרט הזה, אבל מה לעשות שאני מכירה אנשים שלא מבינים הרבה והצליחו לראות אותו 4 פעמים. אז בשביל אנשים כמותם, אני צריכה להבהיר למה זה סרט נחמד – אבל לא משהו שרואים יותר מפעם אחת.
כמו בסרט הקודם, גם כאן יש סמים, אבל רעיונית זה סרט על סרט מלחמה.
- הנקודות הטובות בסרט:
- הסרט הטוב היחיד של בן סטילר
- איש הברזל מופיע משחק חייל כושי
- הפרומואים של איש הברזל בסרט על מנזר הר ברוקבק
- התפקיד הכי טוב של טום קרוז – אני בטוחה שהסרט הזה עזר לו לשפר את התדמית המאוד גרועה שלו, מה שאף סוכן יחצנות לא היה מצליח לעשות בשבילו.
- קטע הסיום של טום קרוז
- ובכלל, ה-cast של הסרט היה ממש טוב (חוץ מ-2 מתוך 3 הדמויות הראשיות)
- וכנגד הנקודות הטובות, יש כמה נקודות רעות (אמנם יש פחות, אבל המשקל שלהן גדול יותר):
- אחד השחקנים הראשיים הוא ג’ק בלק
- אותו גק בלק מופיע בפרומואים לסרט בסגנון הסרטים של אדי מרפי (שגם אותו אני מאוד לא אוהבת)
- יש יותר מידי בדיחות זולות – זה משהו שמאפיין את כל הסרטים של בן סטילר
בקיצור, זה סרט מצחיק, כל השחקנים קיבלו תפקידים ההולמים את כישוריהם, אבל לא כדאי להגזים ולראות יותר מפעם אחת.
ציון: 7.3
על רעם טרופי, הסיבה השנייה שרשמת, אין ספק שזו הסיבה המובילה לראות את הסרט (איש המגהץ בשחור)
על ג’ק בלק, לדעתי הוא לא תמיד גרוע, אבל פה הוא גרוע.
פחות בדיחות זולות היו שיפור
אמנם בצפיה ראשונה האננס מצחיק יותר מטרופיקנה, אבל בצפיה שניה טרופיקנה עדיין מצחיק ואת האננס בקושי צלחתי.
האננס כל כך לא הצחיק עד כדי כך שאין בי שום רצון לראות אותו פעם שלישית, שלא לומר רביעית.
וזה בניגוד לטרופי.
(אופס. עשיתי לעצמי אאוטינג…)
נראה לי שאם תראה עוד פעם אחת אתה מסתכן (קשות) באיבוד תאי מוח.
אלה לא סרטים שנועדו לצפיה נוספת.
את snatch ראיתי פעם נוספת – והוא עדין מצחיק, אבל זה כי הוא מצחיק לא בגלל אלמנט ההפתעה והטימטום.