No Game No Life
השבוע גמרתי לראות את No Game No Life, סדרת הרפתקאות/משחקים/isekai.
האמ;לק הוא שזו סדרה על שני אחים גיימרים מטוקיו שעוברים לעולם המשחקים דיסבורד ואיך הם הפכו אותו למשחק ריסק עולמי.
האנימציה מאוד ורודה ומאוד בוהקת, שזה מפתיע קצת כי Madhouse (הסטודיו של הסדרה) עשו את כל סדרות הערפדים והחרבות והמפלצות שאני אוהבת, אז לא ציפיתי מהם לכ”כ הרבה ורוד בוהק.
אז מה זה Isekai? זה ג’אנר באנימה ומנגה בו הסיפור הוא שהגיבורים מגיעים לעולם אחר (גם עולם וירטואלי נחשב, כמו להיות תקוע במשחק מחשב). לפני כ-10 שנים הג’אנר נהיה מאוד פופולרי ויצאו הרבה קומיקסים ולאחריהם סדרות בהן הגיבורים מגיעים, או נולדים מחדש, בעולם אחר וקסום. עד שבשלב כלשהו, לפני נניח 3 שנים, זה הגיע לכדי מיאוס, מה שהוליד סדרות פארודיה על isekai בדמות של עוד isekai (רובן גם כוללות הרבה fan service).
No Game No Life הגיעה לפני תקופת המיאוס, ומספר על שירו וסורה, אחים גיימרים בלתי מנוצחים מטוקיו, שהגיעו לעולם בשם Disboard כי הם נבחרו ע”י טית, האל של העולם הזה כדי להפוך את העולם ליותר כיפי. בדיסבורד, כמו בתורה, יש את 10 הדיברות:
- רצח, מלחמות וגניבה אסורים בהחלט
- כל הקונפליקטים בעולם יפתרו ע”י משחקים
- במשחק, שני הצדדים יהמרו על משהו שהם מסכימים שהוא בעל ערך שווה
- כל עוד לא מפרים את #3, אפשר להמר על הכל, ואפשר לשחק כל משחק שבוחרים
- השחקן אותו מזמינים למשחק יכול להחליט על חוקי המשחק
- כל ההתערבויות שנעשו במסגרת עשרת הדיברות חייבות להתמלא, כמו חוק
- קונפליקטים בין קבוצות ייושבו ע”י נציגיהם הנבחרים של הקבוצות
- להתפס מרמים בזמן משחק שווה להפסד אוטומטי
- הדיבר הקודם לעולם לא יכול להשתנות
- GL HF
העולם מורכב מ-16 ממלכות עם 16 גזעים, ולכולם יש קסם או כוחות מיוחדים כלשהם, חוץ מלאנשים (כמה לא כיף להיות אנשים רגילים). וכאן מגיעים סורה ושירו להציל את כבוד האנושות תוך כדי משחקים מטופשים שכוללים בעיקר להעלים את התחתונים של סטפני – הדמות הראשית השלישית בסדרה, הנכדה של המלך המנוח של הממלכה האנושית.
זה מתחיל במשחקים די מטופשים (“תוך כמה זמן היונים שיושבות על הגג יעופו משם”) ועובר למשחקים מעניינים יותר, שכוללים גם משחק VR בטוקיו (כשבהתחלה סורה ושירו לגמרי מאבדים את זה כי הם לא רוצים לחזור לעולם האמיתי). והרבה משחקים שהם משחקים מוכרים כאלה עם שינוי קל: שחמט עם חיילים אמיתיים שמחליטים מה הם עושים, משחק מילים (יפני) שמשפיע על המציאות כשמשחקים אותו וכו’. אז זה חלק מעניין. ה-scheming ו-plotting שהולכים שם גם מעניינים.
חוץ ממשחקים, שאר התוכן כולל את סורה מנסה לצלם את סטפני במקלחת, או להעלים לה את התחתונים עם משחקים שהיא מסכימה לשחק איתו (כי במשחק הבא היא בטוח תנצח!). המשחקים מעניינים, ולומדים עוד על העולם של דיסבורד וה-stakes עולים כל הזמן, אז יש עיניין מתמשך לאורך הסדרה, זה לא אותו פרק שחוזר על עצמו. ואפשר לספור כמה פעמים סטפני איבדה את התחתונים.
כרגע יש רק עונה אחת, ויש סרט שקורה לפני האירועים של העונה הזו. וכבר כמה שנים יש דיבורים על עונה שניה. הרבה סדרות נדחו בגלל הקורונה, אז גם אם היו תוכניות לעונה השניה, זה עוד לא קרה.
לא מצאתי טריילר טוב, אז הנה שיר הפתיחה, כדי להתרשם מהאנימציה ומהדמויות הראשיות.
זו סדרה טובה, אבל לא בקטגוריית “הסדרה הכי טובה שראיתי אי פעם”. זה לא אלים מספיק בשביל שאוהב את זה יותר מסדרות כמו Parasyte או Gantz. אבל זה לא נכון להגיד שלא היו קרבות – לא היו קרבות אלימים, אבל היו קרבות במשחקים, וזה מעניין. זו לא הסדרה הראשונה עם קרבות במשחקים, יש את Sword Art Online (הזכור לרעה מאוד) ואת King’s Avatar, בשניהם הקרבות הם במשחק, אבל אלה ממש קרבות אמיתיים, עם חרבות וכלי נשק. ב-NGNL הקרבות הם משחקי לוח ואסטרטגיית המשחק המלחמה של השחקנים.
זו סדרה טובה וגם משהו שראיתי אם חברים לצפיה ולא לבד שזה נחמד, כי הרבה מהדברים שאני אוהבת אף אחד בסביבתי לא מסכים לראות איתי.
הסדרה זמינה לצפיה בקראנצ’ירול
תגובתך