בהמשך למה שכתבתי על המטרות של פייסבוק, אני מספקת מדריך לניצול נכון של הרשת שלהם.
התוכנית נבנתה ביחד עם קובי, שרשום בפייסבוק בשביל מטרה נעלה כמו להציל נשמות טועות. בידיוק כמו ניאו.

אתחיל מהתוכנית המקורית, שנועדה לבלבל את האויב ולא להשתלט על העולם, והיא מאוד מומלצת לביצוע גם עכשיו.
לרשום דמות חדשה ופיקטיבית, ולהוסיף אותה לרשימת ההכרויות שלכם, למשל כמישהי מהכיתה. כל חבריכם לכיתה יוסיפו אותה גם – חברה לכיתה פונה אליכם בפייסבוק, מי יוכל לסרב לבקשה כזו ולהגיד שהוא לא זוכר שלמדו ביחד?
למה זה יפעל: 1. אני בטוחה שעל כל אדם אמיתי, יש אדם פיקטיבי. 2. אני גם בטוחה שמאחורי כל פרופיל אמיתי לא בהכרח יושב האדם אליו הפרופיל מתייחס (ז”א שאול מקיריית גת מנהל את הפרופיל של אישתו ציפורה ואת הפרופיל של בנדיקטוס ה-16). 3. אנשים מסרבים להאמין לעובדות שציינתי.

התוכנית המשודרגת:
נכנסים לפייסבוק בצורה פיקטיבית, לדוגמא כרוברט דנירו ג’וניור ומתחילים לעשות בלגאנים. להתחיל לדרוש משלוח פיצה דחוף, ולהוסיף כמה איומים מכל חברי המאפיה האיטלקית (מרשימת החברים וקבוצת “המאפיה האיטלקית” של פייסבוק). בשלב הזה צריך לספק את כתובת המשלוח של הפיצה. כמשתלטים על העולם לא מקבלים פיצות חינם, ולכן מספקים כאן כתובת אחרת. את הכתובת מבררים מבעוד מועד ע”י שיחה עם מישהו ב-second life, נפגשים איתו בפינה חשוכה ועושים עיסקת חליפין של פיצה בעולם האמיתי תמורת מכירת משחק (קרב) ב-wow.
את הרווח שיגיע מהימורים על משחקים ב-wow לא מבזבזים סתם, אלא משקיעים בחכמה ב-myspace, ברקעים ומנגינות גדולים וזוועתיים.
כאן תם החלק הפעיל. מה שיקרה מכאן והלאה הוא שעומס התעבורה ברשת יגרום לספקיות האינטרנט לקרוס.
ובלי אינטרנט כידוע, העולם יחרב.

מאוד אשמח אם תוכלו לכתוב לי על התקדמות הביצוע.

יש לי תבנית לסדרה חדשה:
משתתפים: קבוצת אנשים רגילים
הרקע: סיטואציה מאוד לא רגילה
החידוש: לא נתעסק בסיטואציה המיוחדת, במקום זה נדבר על החיים המשעממים של האנשים!

כמה חבל שסדרות כמו גיבורים, נמלטים ואבודים כבר הקדימו אותי.

דבר ראשון, השמות של הסדרות – אפשר להסתכל על זה משני כיוונים; מצד ראשון השמות פשוט נהדרים. הם מתארים בידיוק את כל מה שצריך לדעת על הסידרה ולא יותר – אפשר לוותר על הצפיה לגמרי אחרי ששמעת את השם. מצד שני, למה לזרוע בלבול? למה לגרום לצופה לראות 10 פרקים עד שיבין שאין לו למה להמתין, ולא באמת קורה שום דבר, חוץ מזה שהם גיבורים/נמלטים/ממליטים. כמה זמן כבר אפשר להמלט? באוז גמרו עיניין ב-2 פרקים: חפרו מנהרה, נמלטו והחזירו אותם לכלא.

והבעיה העיקרית שלי עם כל זה היא שהם פשוט לא מתרכזים בעיקר! יש כוחות על, אז קדימה – מכות, אקשן, לחימה בפשע וכאלה. או אי בודד – לנסות לצאת משם, לעבוד יפה ביחד ולחקור ולצאת להרפתקאות.
אבל שתי הסדרות האלה פשוט מפגרות, כל מה שהם עושים זה להראות מדוכאים.
זה מרגיש כמו בזבוז תפאורה.

אולי שביתת הכותבים באמת יכולה להועיל. אם אין טקסט, יהיה יותר מקום לאקשן.

פייסבוק. אני לא מבינה איך ציבור כזה גדול הולך עם זה כ”כ רחוק.

רשתות חברתיות, או כתחום הרחב יותר של רשתות, זהו תחום חדש יחסית, ואפשר ליישם אותו בהמון תחומים. זה מתאר מבנה של רשתות – עם צמתים וקישורים, חישובים על פיזור הצמתים והקשרים ביניהם, זו צורת הסתכלות יחידה על הרבה תחומים שבעבר לא היה ביניהן שום דבר משותף. הניתוח והמסקנות מהמבנה אפשר ליישם בכל התחומים. חדשנות.

ועכשיו לפייסבוק ולמה הוא מפריע לי. אתחיל מדברים שאולי גם אחרים שמו אליהם לב. הממשק – הם המציאו ממשק, אנשים משתמשים בממשק הזה, מכניסים המון מידע, ומה יצא אח”כ? איך יוכלו לשאוב את המידע? להשתמש בו במקומות אחרים? הם לא. אבל אנשי פייסבוק כן.
דבר נוסף, יש אנשים שלא באמת רוצים שמעגל החברים שלהם יהיה נחלת הכלל. זה פוגע באנשים עם פיצול אישיות. החברה שאיתם הם מסתובבים במקום אחד לא באמת אמורים לדעת על החברה ממקום אחר, זה משנה סידרי עולם.

אבל זה כלום לעומת הבעיה העיקרית: יש עכשיו אנשים שיש להם את הרשת החברתית הגדולה בעולם. העולם ממופה. יש להם כלים לעשות הרבה דברים: חברות פרסום יכולות לבקש מאנשי מפתח (צמתים מרכזיים – כאלה שיש להם ממש הרבה חברים) להמליץ על המוצר שלהם. גילדת הרוצחים השכירים ידעו על מי אפשר להתאמן – אנשים בלי חברים בכלל, ויש עוד הרבה דוגמאות.

אבל אנשי פייסבוק לא חושבים בקטן, להם יש את המבנה המלא, הם יכולים להשתלט על העולם! ואולי הם כבר!
הם יודעים אילו פעולות אפשר לעשות באילו צמתים/קישורים בשביל להשתלט על העולם! בצורה שקטה או רועשת! הכל תלוי באסטרטגיה בה יבחרו!

עכשיו כשאתם יודעים מה המטרה שלהם, וזה לא לעזור לכם לנהל את ספר הטלפונים. תחשבו טוב פעם הבאה שאתם עשים לוגין לשם. ואולי תוסיפו כמה לינקים פיקטיביים, ותורידו כמה אחרים. 

בעקבות ההתלבטות האחרונה שלי בעיניין סרטים גרועים שאני רוצה לראות הלכתי לחקור קצת את הנושא. אם בא לכם לקרוא בויקי על סרטים גרועים לכו לכאן, אם לא – אני אסכם בקצרה.

סרטים זולים, השם המקורי הוא Exploitation films, ואני לא בטוחה איך לתרגם את זה במשמעות הנכונה, כי “סרטי ניצול” נשמע ממש רע. בכל אופן, אלה סרטים בהם לא משקיעים בהפקה ובהכנה, הסרט יוצא הרבה יותר זול, ומקווים למשוך צופים ע”י העלילות הסוחפות והלא הגיוניות בעליל (למרות שהיוצרים יטענו אולי אחרת).

צורת עבודה כזאת איפשרה לגמור סרטים די מהר – כך שאפשר היה לנצל הייפ תקשורתי בנושא מסויים ולהוציא על זה סרט, מה שאולפנים גדולים לא יכולים לעשות, כי לוקח להם שנים לצלם משהו.

בקיצור, סרטים דלים באיכות וחסרי כל ערך אומנותי שהמטרה שלהם היא לעשות כסף מהיר, ומפרסמים אותם ע”י קטעים סנסציוניים ורועשים מהסרט עצמו. וכמובן רבו המיקרים של סרט זול על נושא מסויים שיוצא באופן מקרי ממש לפני סרט שמן ומלא כסף באותו הנושא, וככה בעצם מוריד לו את אחוזי הצפיה, כי מי רוצה לראות את אותה השטות פעמיים. (חוץ מפרחולות חמודות שרצות לראות טיטניק 14 פעמים *אייקון של לב שבור*).

הנושאים לא היו מגוונים במיוחד, “נושאים זולים” בעיקרון, ובכ”ז מחלקים את זה לכמה קטגוריות:

• סרטים לא צנועים – על זה לא מדברים פה
• אימה, שוק, נוזלי גוף וניתוחים בלי הרדמה – לא מעניין במיוחד.
• סרטי אופנוענים – אפשר לומר שזה דומה לקטגוריה הקודמת, פלוס מעילי עור.
• מערבוני ספגטי – הם משום מה התפרסמו מאוד.
• זומבים – ראיתי הרבה. הרוב טוב!
• קניבלים – הדבר הבא שאני אראה מיד אחרי:
• סרטים שחורים!! על זה מיד.

המקורות הכי טובים לסרטים זולים (חוץ מאימיול) הם מביקורות שעושים אתרים מסויימים, למשל something awful ו-head injury theater, שם אפשר לקרוא ביקורות טובות על סרטים גרועים. לפעמים הביקורת לא באמת קשורה לסרט, אבל לרוב זה שווה קריאה.

סרטים זולים ושחורים

יש לזה אפילו שם – Blaxploitation, וזה כמו סרטים זולים רגילים – ז”א באותן קטגוריות שלציבור הרחב לא באמת איכפת מהן – אימה וכאלה, עם שינוי קטן – כל השחקנים שחורים!

וחוץ מ-Blacula יש כ”כ המון סרטים: “בלקנשטיין” – כמו פרנקנשטיין, “קיסר שחור” – איך איזה פושע עלוב מגיע להיות הבוס של הארלם, “בלקולה”, “בוס ניגר” – מערבון. “ד”ר בלק ומסטר הייד” – בשלב הזה כבר לא יכלתי יותר, הדמעות שהיו לי בעיניים מרוב צחוק הפריעו לי להמשיך לקרוא את זה.

למרות שחלק יטענו שהמגוון לא כזה גדול כי כל הסרטים הם זבל, בכ”ז יש המון סרטים שצריך לבחור מתוכם משהו שיהיה שווה צפיה. בתקווה.