1
02
2008
שמעתי שזה זמן טוב לצאת לטיולים בתאילנד. הנה תוכנית פשוטה לארגן לחברים טיולים מסודרים מטעם המדינה.
שלבי ביצוע: פותחים עסק חוקי או לא חוקי, לא משנה, לסרסור עובדים זרים (לא לזנות, רק לעבדות). במקביל, קוראים לחברים שלכם, לוקחים מהם את כל התעודות, מלמדים אותם מילה או 2 בתאילנדית ומתקשרים למשטרה. אם קשה לכם עם השלב הזה (להתקשר למשטרה בשביל להלשין על חברים), לא נורא, די בטוח שאחד הלקוחות שלכם, שיקבל את החברים שלכם כעובדים זרים כבר ידאג לידע את הרשויות במפגע שפלש לו לבית. כידוע, המשטרה כבר כמה זמן מנסה להשליט סדר בעינייני ההגירה, ומנסה לשלוח כמה שיותר עובדים לא חוקיים בחזרה לחורים מהם הם הגיעו. אותם חברים, בלי תעודות, שימשיכו לחזור על המילים הבודדות שהם כבר לא זוכרים בתאילנדית יעלו על המטוס הראשון לתאילנד.
כאן התוכנית מסתמכת על זה שהחברים שלכם הם ישראלים טיפוסיים – ויוכלו להסתדר טוב חודש בתאילנד בלי הון התחלתי (המערכת מאמינה שתחמנות טבועה עמוק בכל ישראלי).
צריך להדריך את החברים שאחרי חודש של חופים, סמים ומסיבות, כשמגיע הזמן לחזור לארץ, הולכים לשגרירות ישראל עם סיפור קורע לב על גניבת כל המסמכים (מה שנכון – אתם לקחתם), תחינות לחזרה מהירה הביתה. יעזור גם אם קרובי משפחה יפנו לתקשורת בדמעות על הבן האובד. וכך מסתדר גם החלק של הטיסה הביתה.
חלק אופציונלי – לאנשים רעים במיוחד
אם מה שמעניין אתכם זה לא טיולים חינם לחברים אלא כסף, אז קראו ובצעו גם את החלק הזה.
בתוכנית הפשוטה למעלה, יש כמה נקודות שמתאימות לקבלת כסף. המטרה שלכם היא לזהות את הנקודה המתאימה לכל אחד מהחברים שלכם. מקדם תאימות = איפה אפשר לקבל הכי הרבה!
- בשלב הראשון. לבקש מהחבר תשלום על האירגון המופלא.
- בשלב השני, לאיים על החבר שאם לא ישלם לכם, תתקשרו לרשויות תאילנד עם סיפורי סמים עסיסיים (שחלקם בטח יהיו נכונים בשלב הזה), ולחבר חסר התעודות תיווצר בעיה
- בזמן שההורים פונים לתקשורת – לקוות שיציעו סכום כספי לכל המוסר מידע על המצאו של הבן האובד. לקוות שהסכום יהיה גדול.
- ואם כל זה לא עבד – לא להחזיר לחבר את המסמכים, ואף לאיים בפרסום מעלליו אם לא ישלם.
כאן יכולה להיווצר בעיה – כי אם הוא חכם מספיק, הוא יוכל להפליל אתכם בעסק. אבל מהכל אפשר לצאת!
כמובן שהתוכנית ניתנת לשינוי בהתאם ליעד הרצוי. יפעל באותו האופן על רומניה, אפריקה וכד’.
בהצלחה!
1
02
2008
הרבה שינויים במערכת ומעברי מקומות וכתובות קרו בזמן האחרון. בגלל זה גם לא היו פוסטים.
אבל עכשיו הכל התנרמל, ומלאי הסרטים שלי אפילו קצת גדל – אז יש מה לעשות, ויש גם תוכניות זדוניות לכתוב.
17
01
2008
ההבדלים הדקים בין טונה לביצה
מי שציפה למצוא כאן משהו אינטלגנטי – אני מצטערת על האכזבה, גם מי שהיה צריך את ההסבר הזה לא היה אינטלגנטי במיוחד.
9
01
2008
אם אתם שואלים למה אני מסקרת סרט על סוודרים, כשטענתי שזה אתר מכות ואלימות. אז ככה, זאת בעצם הגירסה הניוזילנדית לסרט זומבים.
הנפשות הפועלות: הנרי, עם פוביה לכבשים. אח של הנרי – אנגוס. היפי ובלונדה – 2 פעילי סביבה. ועוד פועל חווה.
הנרי חזר לכפר בשביל לפתור את פוביית הכבשים שלו.
בידיוק באותה תקופה ערכו ניסויים בכפר – לבדוק את רמת האבטחה הנדרשת על מעבדות, בשביל שלא יפרצו ויגנבו מהן.
וכמו שכל ילד בגן חובה לומד (אני מקווה שזה נכנס כבר לחומר הלימודים), פסולת של ניסויים כושלים הוא חומר גלם מצויין לזומבים!
נולדה לנו כיבשה ביונית! אבל יש בעיה עם החשמל האלחוטי והיא צריכה כבלים.
מכאן מתחיל סיפור הזומבים הרגיל. הכיבשה הלא-משפורת-גנטית-אך-זומבית מנסה כיבשה, לא טעים לה, ועוברת למשהו אחר. ועכשיו שמחה והמולה וכל הכבשים בגן הן זומביות אוכלות אדם.
שלא כמו בני אדם זומבים, שחיים בשביל לספק צורך קיומי פשוט כמו אוכל,
כבשים זומביות נהנות מהחיים, עם נסיעות שטח במהירות מופרזת, התגודדות בקבוצות גדולות ואני בטוחה גם ששתיית אלכוהול וצריכת סמים – כמו ילדים בביה”ס בזמן שביתה.
בכלל יש פה הרבה חדשנות בסרט, אם עד עכשיו הדיעה הרווחת לגבי תזונת זומבים היתה שהם קניבלים, עם העדפה לבני מינם החיים, עבודת המחקר שכנראה קדמה לסרט הזה מוכיחה אחרת – כל מיני הזומבים מעדיפים בני אדם!
בחזית הגנטית, הכבשים מוחות ואנשים הופכים לכבשים. היה גם איחוד משפחות מרגש בין אח של הנרי הישן, לאח של הנרי החדש. ומוצאים את המעבדה ולידה את מחסן החלפים לכבשים מלאכותיות (בידיוק כמו ב-Resident Evil 3). היפית-סביבתית והנרי נופלים לשם כשהם מנסים לברוח מהכבשים שכן בחיים, וכמובן שזה המקום המתאים ביותר לעצור ולחשוב טוב טוב על ההשגים בחיים, כולל נרות ריחניים ומדיטציות, צ’קרות וכד’
אחרי שמספיק אנשים מאבדים חלקי גוף או פשוט הופכים לכבשים, המטה ללוחמה בכבשים נכנס לפעולה.
השיטות להרוג (או לגרום להם לצחוק עליך) כבשים:
יריות בראש – בעייתי כי לא נשארו מספיק אנשים עם מספיק גפיים לתפעול נשק
לשחק צלחות מעופפת
להביא להם לאכול מהאוכל של דודה שלך
לזרוק עליהם פסלוני כבשים – זה סוג של וודו כזה, כמו הידיעה הרווחת שתמונות כולאות את הנשמה.
לזרוק עליהם חלקי גופות – אולי זה יגרם להם ליסורי מצפון. או פשוט אוכל נגיש יותר – כמה טוב כשהאוכל קופץ לך לפה לבד
תאונות דרכים – מקווה ששיחקתם Carmageddon ולא Midtown Madness, בשביל פיתוח יכולות נחוצות.
אקופונקטורה – פועלת מצויין, רק לזכור שבשביל כיבשה כדאי להשתמש בצ’ופסטיקס.
מה שגורם לי לחשוב שגם כל עיניין היתדות בלב לערפדים זה בעצם דיקור בנקודות רגישות. הערכתי אל הסינים גדלה כבר.
והכי קטלני הוא השילוב המופלא בין פעולות מעיים בחיות באש.
המערכה המכרעת: המלחמה
כבשים: הכבש הראשי קורא את קריאת המלחמה שלו
אנשים: כמעט ולא משנה מה הולך כאן, יחס כבשים לאנשים בניו-זילנד הוא בערך 1:10.
נשק יום הדין: פעילות מעיים בחיות!
כגודל עדר הכבשים, כך גודל ענן המתאן.
היה פיצוץ, היה מדליק, הרבה בשר על האש, טוב שבאתם.
ובשביל שדברים כאלה לא יקרו שוב, דואגים בסרט למנוע התרבות עתידית, ולבטל את האפשרות שאי פעם יהיה לאחראי מעבדות ויוצרי שיבוטים דור עתיד.
ז’אנר: בידור
ציון: 9
צפיה מהנה.
