רובוטים.אורג

אני לא באמת קוראת, אין לי זמן לקרוא, כי ההנהלה שלי ירדה לגמרי מהפסים והם רוצים לקחת אותי איתם.
אבל בגלל שאני אוהבת ספרים, וחושבת שקניות באינטנרט זו תמיד החלטה יותר שקולה מאשר קניות בחנות אמיתית – פשוט כי יש הרבה שאלות בסגנון “האם אתה בטוח שאתה באתר הנכון?”, “האם אתה בטוח שאתה רוצה לקנות את הטנק הזה בלי אפשרות החזרה?” וכו’. כך שאחרי 23 מדרגות הגהנום, אימות פרטים ווידוא הריגה אני חושבת שכל החלטת קניה באינטרנט כנראה היתה שווה את זה.

הספרים שיש לי ו/או קראתי ו/או אני חולמת לקרוא אבל אין זמן:

• Snow Crash
  Neal Stephenson
• Neuromancer
  William Gibson
• Ubik
  Philip K. Dick
• Pattern Recognition
  William Gibson
• The Cyberiad
  Stanislaw Lem
• רעידת זמן
  קורט וונגוט
• סחרור
  רוברט צ’רלס וילסון
• Axis
  Robert Charles Wilson
• Cryptonomicon
  Neal Stephenson
• The Space Vampires
  Colin Wilson
  המשלוח עלה לי הרבה יותר מהספר, נראה לי שזה הולך להיות מצחיק

יש לי גם רצון עז לקרוא אז הספר של ל. רון האברד – Battlefield Earth.
שלא יעלו לכם רעיונות – זה למען מטרה טובה ולסיפוק סקרנות בלבד.

קיימת רשימת ספרים שנקראת SF Masterworks, עם כל מיני סופרים פיקטיביים וספרים לא קיימים (לפי הכלל של מה שאני לא מכירה לא קיים). את הספרים היחידים שאני מכירה ברשימה – אני לא אוהבת.
כנראה שמדע בידיוני זה לא בשבילי.

וואי מאיפה להתחיל.
היום הוכחה קבלתי למועדון המד”ב. אם היה מבחן כניסה או תנאי סף לקבלה זה בטח היה לראות, בתשלום, סרט סטארטרק בקולנוע.

אני יכולה לחסוך לכם קריאה ארוכה ולסכם בזה שהסרט לא משהו.
מעריצים שרופים בוודאי שלא יסכימו איתי, אז זה לא משנה מה אני אכתוב פה, אבל שאר העם רצוי שידע שהסרט הזה קיבל ציון טוב ב-imdb רק בגלל המבטא של הילד הרוסי. ובכלל מה שעושה את הסרט אלו הם שחקני המשנה, שחלקם מוכרים מכל מיני מקומות מצחיקים וחלקם פחות.

וכנראה שיהיו כאן ספויילרים, למרות שאני היתי רואה את הסרט אחרי הביקורת של עצמי.

הבעיה היא שכבר ההתחלה לא קנתה אותי; סרט מד”ב בחלל עם ספינות ענקיות ולייזרים ועוד מיליון דברים אחרים שירגשו אותי ועוד הרבה אנשים מהתחום, בוחר לפנות דווקא לצופה הממוצעת של דרמות וקומדיות רומנטיות, ומתחיל בסצנה קורעת לב וסוחטת דמעות.

וכמו שאומר הפתגם – אחרי כל התחלה צולעת, יש המשך מקרטע וכבר ציינתי שהתקבלתי למועדן החרשנות, והנה צוחקים בפומבי על המועדון שלי. דבר שמאוד מציק לי בהרבה סרטים הוא שהגיבור הראשי נראה כמו רדנק פורע חוק, אבל כשהוא פוצה את הפה יש שם חור תולעת לעולם אחר לראש של ריצ’רד פיינמן ואפשר לשמוע הסברים מעמיקים על תולדות היקום והשלכות המסע בזמן.
אנחנו נעזוב רגע את המציאות, אבל מה הסרט הזה בא ללמד את קהל הצופים שלו? שהם השקיעו זמן חיים יקר בלימודים ובמשקפים בשביל שאיזה רדנק יבוא ויקח להם את התפקיד?

בהחלט לא הכל היה רע, היה גם גרוע, לא מובן ולא הגיוני, אבל היה גם הרבה מצחיק.
בתחילת הסרט מציעים לגיבור להתגייס לצי ולהיות קצין תוך 4 שנים. זו בידיוק ההצעה שאחד החברים איתם ראיתי את הסרט קיבל מהמפקד שלו. בשלב הזה רק אנחנו צחקנו – שאר הקהל הצטרפו בהמשך כשהבינו שהסרט הוא חצי קומדיה.

כמו שכבר ציינתי, מי שלגמרי שיפרו את פני הסרט היו שחקני המשנה – בעיקר צ’כוב הטייס הרוסי (“מדברת טייס שלכם, פאבל”). וסקוטי שבצירוף מקרים קוסמי באמת סקוטי וגם היה בעבר “שון של המתים”, ויש לו כלב פלסטיק מדבר. על סמך התנאי הזה לקבלת טייסים לסרט, אני יכולה להופיע בסרט הבא כטייסת (“Kapitan, zis ees Robosonia speeeking, vi are approaching zee target”).

ובעיניין ההיגיון שחסר לי, אם יש לי חור תולעת שמגיע לראש של מישהו, זה כנראה סטיבן הוקינג, והוא לא מדבר הרבה, אז אני לא יכולה להסביר לכם למה המסע בזמן כפי שעשו אותו כאן, והחורים השחורים והחומר ממנו עושים חורים שחורים (כן כן, יש כזה! והוא בעל מסה סופית וקטנה מאוד) הם לא הגיוניים. אז כולם פשוט צריכים להאמין לי – זה לא יכול לקרות!
אבל זה בסדר כל עוד הם שמרו על העיקרון הפיזיקלי החשוב מכל – עיקרון החולצה האדומה. למי שלא מכיר, זהו הכלל שאומר שאם קבוצת אנשים יוצאת למשימה, הגיבורים לעולם לא ילבשו בגדים אדומים, הצופים לעולם לא ידעו את השמות של האנשים בחולצות האדומות. וזה גם לא יהיה חשוב – כי הם ימותו תוך 10 שניות מרגע תחילת המשימה. מזל שגם בפיזיקה יש דברים קבועים.
תוספת מאוחרת 1: הוכחה לסיום שהסרט גרוע – הסרט הקודם בו היה צוות חלל שקדח למרכז של גורמים שמימיים היה ארמגדון, ואפילו ההשתתפות של ברוס ויליס לא הצילה אותו מכישלון.

ובברכת ל”ג בעומר שמח, Live long and prosper.
לא שרפתי את בני ברק. השארתי את זה כמשימה לשנה הבאה

*זה לא נאמר לעולם – באף סרט ובאף פרק.
זה אי-ציתות ידוע, רק שגיליתי את זה בדיעבד, אחרי שכל הסרט חיכיתי לשמוע את זה. כי זה הדבר היחיד שידעתי על סטארטרק, והוא התברר כלא נכון.

ציון: 2.71828

אני אתחיל מהסוף, כדי שאף אחד לא יהיה במתח, למרות שאני עדין חושבת שצריך לבדוק את הכל שוב:
הראוטר שלי לא מעביר טוב חבילות, או משבש את המידע שמגיע באיזשהו אופן.

הקדמה, אופרה 10 אלפא:
לא הצלחתי לעשות לוגינים לכמה אתרים שעשו redirect למקום אחר אחרי הרישום.
לפעמים ריענון פתר את הבעיה ולפעמים לא.
לא התייחסתי – כי זה לא הפסד גדול.

תחילת הסאגה, וובקיט בן שבוע:
לא הצלחתי לעשות לוגין לאתר שלי, בטענה שמשהו לא בסדר עם מה שהשרת שולח ב-http status code 303
והכתובת שהיתה שם נראתה מחורבשת קצת, אז הלכתי לבדק באופרה

אופרה 10 אלפא:
עמוד הלוגין בכלל לא נפתח, במקום זה קיבלתי הרבה שגיאות css (לא מעניין)
ניסיונות שונים נוספים (כולל development tools של אופרה 10, שהם יותר טובים מ-9) קידמו אותי עד למצב שראיתי שהכל כביכול מגיע מהשרת כמו שצריך אבל העמוד הכיל טקסט טיפשי כמו link-rel ושאר שטויות.

אופרה 9:
אותם ממצאים, וכלי הבדיקה פחות טובים.

הסאגה:
בשלב הזה כבר הבנתי שדפדפנים בפיתוח הם לא הבעיה שלי וכנראה שזה המחשב.
נכנסתי לוינדוס שלי עם logmein ושם הכל פעל גם באופרה וגם בכרום.

הלפטופ והוינדוס:
ניסיתי לחקור את הנושא בלפטופ, אבל לפטופ זה לא מחשב לעבודה רצינית ושום דבר טוב לא יצא מבדיקות על הספה בסלון עם רגלים למעלה.
זנחתי את הלפטופ ועברתי למחשב וינדוס שולחני כאן בבית, והכל נעשה פשוט יותר:
וינדוס מרוחק – הכל פועל
וינדוס מקומי – הכל לא פועל
מסקנה: לרסטרט את הראוטר.

סוף דבר:
עכשיו יש לי פיירפוקס עם כמה דברים שאמורים להקל על חיפוש בעיות.
עידכנתי את הוובקיט שלי לוובקיט יום הפועלים.
התקנתי גירסא מכובדת של אופרה – 9.64
רדפתי אחרי קבצים ושטויות, וקראתי על איך האינטרנט פועל – אבל זה לא עזר להביא לפיתרון הבעיה.
בשביל להבין מה קורה עכשיו, ולמנוע כאלה דברים בעתיד – צריך לקרוא על איך האינטרנט פועל ברמה נמוכה יותר – כי חבילות http כבר לא מעורבות בזה (ואת זה חשבתי שאני יודעת)
צריך להשיג ראוטר שאפשר לדבג אותו, או לפחות לבדוק מה המצב שלו ומה הוא עושה עם חבילות שהוא מקבל.
והרעיון הזה מתבטל בגלל מחסור בציוד הרצוי בשוק.

בוקר של כיף