31
12
2019
אז ככה, זה שלא כתבתי כאן לא אומר שהפסקתי לראות טלויזיה (זה כן אומר שלא הצלחתי לעשות לוגין עם יוביקיא).
בגלל שאני רואה הרבה טלויזיה (נטפליקס), אני אתחיל מדור חדש: ביקורת לטלויזיה ממוצעת. וכידוע, כל מה שרואים בטלויזיה הוא מתחת לממוצע.
נטפליקס הצליחו, וגם אני לא פסחתי על ויצ’ר. ראיתי בינתיים 2 פרקים ולמדתי שיש 3 סיפורים, 2 דמויות מעניינות, ופרצוף מתייסר אחד שסופרמן יודע לעשות:
1. הילדה הקטנה שצווחותיה גורמים לכולם לכאב ראש – נשמע מצחיק ומעניין, יש גם אלפים, ומלחמות, ואיש שחור עם ציפור על הראש. סה”כ אחלה עלילה – הרבה אגדות מתחילות בילדים קסומים שההורים שלהם ניסו לשמור אותם מהאגדות על עצמם.
2. המכשפה הגיבנת – גירסא מכוערת של מורגן. היא מכשפה גרועה במיוחד וגם בתחומים אחרים היא לא מאוד מוצלחת, אז לא ברור למה האדונית שלה מחזיקה אותה – יש עיניין
3. ויצ’ר עצמו – אלה הפילרים בין הסיפורים האחרים. סופרמן עם שיער לבן, מסתובב ועושה פרצוף מתייסר, וזהו. אם מישהו מצא בזה ערך נוסף – אשמח לשמוע.
אני כנראה אמשיך לראות את זה, למרות שהתחרות על זמני נהייתה הרבה יותר קשה עכשיו ש Lost in Space חזר, וגם יש לי Rick and Morty להשלים, וגם אנימה להרבה נסיהות ב”ש-חיפה.
ציון: 3 אבטיחים + 1 רקוב
בונוס:
אם תמיד תהיתם איך השיער של מורטי היה נראה אם הוא לא היה מצוייר
16
11
2016
היום שיחקתי את המשחק “חמשת השבטים”, או באנגלית Five Tribes. יש שם את כל מה שאני אוהבת (בסדר יורד) גמלים, רוצחים שכירים, כסף ודקלים.
המשחק מתאים ל-2 עד 4 שחקנים, אבל נראה מאוד שונה עם 2 שחקנים לעומת 3 ו-4. עם 2 שחקנים כל אחד מקבל 2 תורות בסיבוב, ואפשר לתחמן את הלוח לבצע מהלכים מאוד מסוכנים אם יודעים שיש 2 תורות רצוף (או אפילו 4, למי שהיה אחרון בסיבוב הקודם ומוכן לשלם להיות ראשון בסיבוב החדש).
לוח המשחק מורכב מאריחים, כך שכל פעם משחקים על לוח שונה, נראה לי שזה נהיה יותר פופולרי לאחרונה (גם במשחק איסטנבול). המשחק מאוד ריאליסטי: המטרה היא להשתלט על כמה שיותר אזורים ע”י סילוק התושבים המקוריים, בניה מסיבית של ארמונות ודקלים מלאכותיים, כמו גם תשלום לג’ינים שיעשו חלק מהעבודה המלוכלכת בלי שהסולטן יצטרך ללכלך את הידיים.
משהו שאני מאוד אוהבת במשחקים זה תהליך הצעת מחיר עבור הזכות ללכת ראשון (או כל סדר), אם יש מהלך טוב, או מהלך שחייבים למנוע מהמתחרים — צריך לשלם. החיסרון הוא שמי שלא ניהל את הכלכלה שלו נכון נדפק פעמיים. סה”כ המשחק יכול להיות הרבה יותר תחרותי ב-2 שחקנים אבל יותר צמוד ודורש יותר מחשבה בכל תור בלי יכולת לתכנון יותר מידי קדימה (כי הלוח יכול להשתנות מאוד בין הסיבובים) ב-3 או 4 שחקנים. מה שיכול לפעול טוב אם כל השחקנים רציונליים וינסו תמיד למנוע מהמוביל להמשיך להוביל.
החתיכות של המשחק נחמדות, ומרכיבות ביחד את הנושא המדברי/ערבי, אבל זה לא חלק מהותי במשחק, ולא באמת נכנסים לדמות הסולטן עם ימבה גמלים (חוץ מבמקרה שלי, זה מה שיש לי בראשון באופן קבוע). זה לא משנה אם זה גמל או מכונית, אל כל חתיכת משחק כללית.
האקראיות במשחק מגיעה מסידור הלוח הראשוני וסידור המיפלים עליו, אחרי זה הכל נהיה קטסטרופה אחת גדולה כשכל מהלך של השחקנים האחרים מחריבים את כל התוכניות הגדולות שלך.
זה משחק הגמלים כי טוב שאני מכירה עד עכשיו!
החלטתי שאני צריכה לשחק יותר משחקי גמלים. המשחקים שאני יודעת כל קיומם:
- Camel Up
- Jaipur
- Five Tribes
31
10
2016
כשיורד גשם בחוץ וחברים שלכם מנסים להיות נחמדים אפשר להשיג הרבה דברים בחיים, כמו למשל לשחק משחק לוח לפי בחירתכם. וכך שיחקתי היום Dungeon Petz בבית!
הנושא של המשחק הוא גידול מפלצות למטרות רווח. הכל פה מאוד קפיטליסטי, כולל מתן שוחד לשופטים בתחרויות יופי (למפלצות חולות ומעוותות). זה לא משחק לעדיני נפש, אבל יכול להתאים להורים לתינוקות רכים, כי מראה קקי בכל מקום בלול כבר לא יפחיד אותם.
החוקים קצת ארוכים כי יש הרבה סימנים ללמוד, אבל המשחק עצמו די הגיוני, ממש כמו אוניברסיטה:
– מקבלים את חומרי הבחינה ושיעורי הבית, וקצת כסף (מהקרובים)
– מחליטים איך מבזבזים את הזמן היום, הרי כל דבר יותר טוב מללמוד לבחינה
– עושים מטלות ברחבי הבית: דוחפים קצת חרא בכלובים, מאכילים חיות מחמד, ומחשמלים מקסמים
– משחדים שופטים (כי ניקיתם חרא במקום ללמוד לבחינה)
– מוכרים את המפלצות, כי אתם לא בנויים לכזו אחריות
האקראיות במשחק מגיעה מהקלפים שמקבלים בשביל להאכיל את המפלצות (קלפים אישיים), והקריטריונים הנוקשים להשתתפות בתחרויות היופי למפלצות והקונים הפוטנציאליים (משותף לכל השחקנים). שאר התחרות מגיעה מהפעולות של השחקנים האחרים, כי כולם מתחרים על אותם המקומות כדי להבטיח פעולות.
פרטים
- זמן: רשמית 90 דקות. בפועל אל תבנו על ארוחת ערב מוקדמת
- סוג: מיניונים שעושים עבודה שחורה מאוד, משחקי התגרות על מי מרכיב קבוצה גדולה יותר
- מוסר: נמוך מאוד. מתעללים בחיות ואז מוכרים אותן
- אסכים לשחק שוב אם אמצא קורבנות נוספים
29
10
2016
אני אוהבת את בטמן, מאוד. הוא כל מה שרציתי להיות אבל כשלתי כשלא נולדתי להורים עשירים. את סופרמן לא כ”כ, יותר מידי פירוטכניקה והעיניין הקטן של חוסר האמונה בחייזרים/כוח עליון. כנראה שכך חשבו גם יוצרי הסרט, אחרת אי אפשר להסביר את מה שהתחיל לפני נצח (כ-3 שעות) ומחק לי את הזכרון ואת הרצון לחיות.
מה בסך הכל רציתי? קצת ביניינים הרוסים, לראות את בטמן משתמש בגאדג’טים שאני אוסיף לרשימת המתנות שלי, ולראות את גל גדות מגמגמת באנגלית. הדרישות שלי היו נמוכות, כמו פיצה ב-20 שקלים כשאתה סטודנט – אי אפשר להכשל
עכשיו אני למודת ניסיון, ויודעת שבמאים של סרטי אקשן מתחלקים ל-2 סוגים:
החלק העצלן עם הסרטים המוצלחים, והחלק המתוחכם, שלא עושה יותר מסרט אחד. העלילה פה היתה כ”כ מופרכת, שלא היה אלמנט עלילתי אחד שלא חולל עד תומו.
מסע בזמן? היה
פלאשבקים מהגיהנום? גם כן
כמעט מוות? בטח
מוות? 2 במחיר אחד
חזרה לחיים? ועוד איזה חיים!
שקרים בגידות ומזימות? כמו סרסיי לניסטר, אפילו הגיע בבלונד טבעי
ואין מה לדבר על חברות חטופות, זה ארוז עם סופרמן.
והבעיה הכי חמורה בסרט היא שהעורך היה שיכור והלך הביתה מוקדם
הסרט הזה שבר אותי, היתי כ”כ חלושה לקראת סופו שלא היה לי כוח אפילו לראות תמונות חתולים בפייסבוק. לפחות זה פתר בעיה אחת, לא היו לי תוכניות לסופ”ש, ועכשיו כבר אין סופ”ש.
מה למדתי
- גל גדות היא אינדיאנית
- אם בטמן נראה כמו ליטל-פינגר, אין מה להמשיך עם הסרט
ציון
ציון: אני כבר לא זוכרת, העולם עבר ריסט כשהסרט נגמר.
לינק: http://www.imdb.com/title/tt2975590/
