רובוטים.אורג

היום שיחקתי את המשחק “חמשת השבטים”, או באנגלית Five Tribes. יש שם את כל מה שאני אוהבת (בסדר יורד) גמלים, רוצחים שכירים, כסף ודקלים.

המשחק מתאים ל-2 עד 4 שחקנים, אבל נראה מאוד שונה עם 2 שחקנים לעומת 3 ו-4. עם 2 שחקנים כל אחד מקבל 2 תורות בסיבוב, ואפשר לתחמן את הלוח לבצע מהלכים מאוד מסוכנים אם יודעים שיש 2 תורות רצוף (או אפילו 4, למי שהיה אחרון בסיבוב הקודם ומוכן לשלם להיות ראשון בסיבוב החדש).

לוח המשחק מורכב מאריחים, כך שכל פעם משחקים על לוח שונה, נראה לי שזה נהיה יותר פופולרי לאחרונה (גם במשחק איסטנבול). המשחק מאוד ריאליסטי: המטרה היא להשתלט על כמה שיותר אזורים ע”י סילוק התושבים המקוריים, בניה מסיבית של ארמונות ודקלים מלאכותיים, כמו גם תשלום לג’ינים שיעשו חלק מהעבודה המלוכלכת בלי שהסולטן יצטרך ללכלך את הידיים.

משהו שאני מאוד אוהבת במשחקים זה תהליך הצעת מחיר עבור הזכות ללכת ראשון (או כל סדר), אם יש מהלך טוב, או מהלך שחייבים למנוע מהמתחרים — צריך לשלם. החיסרון הוא שמי שלא ניהל את הכלכלה שלו נכון נדפק פעמיים. סה”כ המשחק יכול להיות הרבה יותר תחרותי ב-2 שחקנים אבל יותר צמוד ודורש יותר מחשבה בכל תור בלי יכולת לתכנון יותר מידי קדימה (כי הלוח יכול להשתנות מאוד בין הסיבובים) ב-3 או 4 שחקנים. מה שיכול לפעול טוב אם כל השחקנים רציונליים וינסו תמיד למנוע מהמוביל להמשיך להוביל.

החתיכות של המשחק נחמדות, ומרכיבות ביחד את הנושא המדברי/ערבי, אבל זה לא חלק מהותי במשחק, ולא באמת נכנסים לדמות הסולטן עם ימבה גמלים (חוץ מבמקרה שלי, זה מה שיש לי בראשון באופן קבוע). זה לא משנה אם זה גמל או מכונית, אל כל חתיכת משחק כללית.

האקראיות במשחק מגיעה מסידור הלוח הראשוני וסידור המיפלים עליו, אחרי זה הכל נהיה קטסטרופה אחת גדולה כשכל מהלך של השחקנים האחרים מחריבים את כל התוכניות הגדולות שלך.

זה משחק הגמלים כי טוב שאני מכירה עד עכשיו!
החלטתי שאני צריכה לשחק יותר משחקי גמלים. המשחקים שאני יודעת כל קיומם:

• Camel Up
• Jaipur
• Five Tribes