רובוטים.אורג

סיימתי לקרוא את הספר השני בסדרת הליווייתן מבבל, זה היה לפני שבוע, אבל רציתי לחכות קצת לפני שאכתוב באתר שהוא לא עומד בציפיות, כי אולי אשנה את דעתי. אבל זה לא קרה, הוא לא משהו.

אני אפרט את כל הדברים שלא אהבתי בו, עם הפניות למקומות הראשונים בהם נתקלתי ברעות אלה. לפי סדר כלשהו:

• יותר מידי תת עלילות – אפשר למצוא גם ב-wheel of time. מרוב בעיות שיש ב-wot אז לא תמיד שמים לב לזה, אבל יש שם בין 8 ל-11 עלילות מקבילות. בליווייתן היו צנועים יותר, כי היו פחות דמויות. כל הדמויות, ראשיות ומשניות, מקבלות תת עלילה ולא קל לעקוב אחרי זה.
• יותר מידי סבון – הבעיה הכי גדולה של רומח הדרקון וגם בספר הזה. לא צלחתי את הספר השני של רומח הדרקון בגלל זה. הגיבורים מדברים עם עצמם יותר מידי, על דברים לא חשובים וזה לא מחדש כלום לקורא, אבל זה הורס את הסדר. המוח עובר מיד למצב סינון. לא חשוב. אפשר למחוק. לא לכתוב מלכתחילה. ממלא יותר מידי עמודים. לא מקדם עלילה. בעיקר לא מקדם עלילה.
• לא כל מה שקרה כתוב – אין לי דוגמא לספר אחר בו זה קרה. אבל זו רמאות, קיצור דרך, משהו נוסף לעבר כשצריך אותו בהווה, וזה לא ספר על מסע בזמן בו זה היה יכול להיות לגיטימי. זה לא הפריע לי בספר, אבל אני יודעת שזה קיצור דרך.
• הדמויות גדלות (בשנים, לא כמו גודזילה) – קרה בבאפי, והפסקתי לראות את פרקי הקולג’. רוב האנשים לא מבינים שזה רע (וגם לא הפסיקו לראות באפי), אבל זה הגורם העיקרי לבעיית הסבון.
• העולם האמיתי הוא לא טוב – קרה גם בליוויתן הראשון. זה לא שהעולם לא אמיתי מספיק או אמיתי מידי, הוא פשוט בסלנג טיפשי מידי.

אני אקנה ואקרא את הספר השלישי כשהוא יצא, אין ספק, אבל אני מקווה שבעיית העלילה לא תימשך כמו ב-wot, ואחוז הדפים המלאים בעלילה לא ירד בהדרגה מספר לספר.