רובוטים.אורג

והפעם אתן הקדמה קצרה לסרטי קונג-פו.
כדי שאוכל לכתוב בעתיד על סרטי קונג-פו, אני חייבת לתת הסבר מסויים לכל הנושא. ומה יותר טוב מאשר סרט לימוד קונג-פו!
סרט קונג-פו הוא לא כמו סרט רגיל, זה כמו שאנימה זה לא סרט מצוייר (ז”א זה כן, אבל לא אותו דבר).
אני לא אעמוד על ההבדלים בין הז’אנרים, אבל עם קצת סיפורים ומספיק תמונות מהסרט הנוכחי, אני מקווה שיהיה מספיק.

Shaolin Master Killer: The 36th Chamber of the Shaolin

שילמד אתכם את כל צעדי הריקוד הנדרשים (למתאפקים לשירותים בסטייל).

הזמנים הם ימי הבאסה, עם שלטון רשע ואיכרים עניים. וחבורת תלמידים ראו את אחד מבוגדי השלטון נתלה והחליטו שלא מתאים להם – הגיע הזמן לשינוי!
צריך ללמוד ללכת מכות! בשביל לשפר את השלטון במדינה (אולי אנחנו צריכים לקחת דוגמא).
כבר פה רואים את ההבדל בין סרט קונג-פו לסרט רגיל. רואים אדם שלם (ז”א בחלק אחד) תלוי, לא רק שהוא לא מבותר לחתיכות, לצ’יפס שלי אני מוסיפה יותר קטשופ ממה שהשקיעו לו בסימני דם – ובכל זאת כולם מתפלאים על איך הוא מת. הוא לא מת במצב הזה! שתי טיפות דם ובלי חלקי גוף מפוזרים בכל פינה בדרך כלל אומרים שהאדם בריא ושלם בכל סרט אחר.

והגענו למקדש השאולין בשביל ללמוד את רזי המקצוע, המקדש עצמו ממש יפה, בנוי בעיקר ממדרגות, דומה לציור של מ.ק. אשר.
מחנה קונג-פו מיועד לכל מי שהילדים שלו/שותפים בדירה לא עוזרים עם מטלות הבית. לומדים לטאטא עלים בחינניות ולעשות כביסה בשיטות סיניות עתיקות ועוד דברים שימושיים להפליא שלא יעזרו לכם להרשים ביריונים ברחוב.
אחרי שסיימנו עם הניקיונות (התקופה מתאימה, פסח עכשיו), הגיע הזמן לאימוני הקרקס המפרכים. גם בתחום הזה המבחר די גדול; חישוקי אש, חביות מתגלגלות ועוד טריקים מגניבים.

אם אתם שואלים איפה כל הכיף והמכות – אז אל דאגה, בין לבין הוא מספיק ללמוד מיומנויות חשובות כמו נגיחת שקי חול, תפעול פעמון האוכל ועוד.
אבל הטריק הכי חשוב בשביל להיות מאסטר קונג-פו הוא לעשות הבעות פנים מצחיקות וחובה שיהיו אפקטים קוליים בכל מכה! כי בלי זה – זה פשוט לא פועל.

פה זה רגע של ריכוז – מראים איך ממציאים נשקים חדשים. זו באמת היתה צורת המצאת הנשקים – חוץ מחרבות וסכינים – שזה נפוץ ורגיל, יש שם הרבה נשקים שהם בעצם כל מיני מגרפות ושאר כלי עבודה וגינון יום-יומיים. ככה הם השיגו 2 דברים, האחד, היו להם כלי לחימה שהם ידעו להשתמש בהם טוב – בגלל שהשתמשו בהם או בכלים מאוד דומים לעבודות אחרות, השני, והיותר חשוב, כלי הלחימה שלהם נראו כמו כלי עבודה רגילים, ולא עוררו חשד בשלטון.

אחרי שסיימנו את כל 35 שלבי הלימודים בשאולין, אפשר לצאת לדרך בחזרה לכפר, ולחזור למטרות המקוריות – להלחם בשלטון.
ובכן, כאן באים חלק מהאירועים היותר טפשיים בסרט. כנזיר שאולין מאומן במיוחד, צריך קודם כל לבחון מהצד את היכולות של האיכרים כשהם נלחמים נגד השלטון – והם דווקא הצליחו לא רע. ואחרי זה לנסות לשכנע אותם ללכת בדרכי השאולין וללמוד קונג-פו. ומה הוא החלק הטיפשי? בידיוק זה שכדי לשכנע אותם, האיכרים עשו לו כל מיני טריקים וניסו להלחם בו ואז הוא היה צריך להשוויץ בדרכי השאולין הנסתרות, ובקרב (הלא) גדול נגד הרשעים הוא אפילו לא מיצמץ והיה לא מעניין, אבל הוא כן הצליח להראות למה נגיחות בשקי חול היו דבר שימושי.

בקיצור, זה סרט עתיק (שנות ה-70) אבל ממש מוצלח. אולי לא תצליחו להיות מאסטרי קונג-פו גם אם תבצעו את כל התרגילים שם – המקסימום שאפשר להגיע אליו זה סופר עקרת-בית, אבל זו צפיה שווה!

ועכשיו שאתם שולטים בעיקרי הקונג-פו, יש לי מלאי שלם של סרטי איכות בתחום.
צפו פגיעה.