מתי בפעם האחרונה ראיתם סרט קנדי, חוץ מטרנס ופיליפ, וחשבתם שהוא חצי טוב?
ובגלל שהגעתי לסרט הזה מביקורת על “הגוף של ג’ניפר” אז גם אני אשווה את הגוף של ג’ניפר לגוף של ג’ינג’ר.
באחד הסרטים יש עלילה, בסרט השני יש את מייגן פוקס שוחה ערומה באגם.
ג’ינג’ר הוא סרט חצי טוב. והחצי השני מתחלק בין משעמם, איטי, לא אמין – הפלסטיק הוא בחצי הטוב, לא ב”לא אמין”. ג’ניפר לעומת זאת הוא סרט רע – אבל יש בו את ג’ניפר וכולם אוהבים אותה.
נקודה לג’ינג’ר אם אתם בעד סרט, נקודה לג’ניפר אם אתם בעד מייגן פוקס.
ההספק של מייגן פוקס הוא לא משהו, אנשים נרצחים בקצב של חצי שעה לבן אדם, ג’ינג’ר זריזה יותר, ויש הרבה יותר הרס כללי.
יש הרבה דברים טובים, רצח, שיופי גרון ושאר איברים, מחלות עור מוזרות ומגעילות, זנבות ואפילו מוות בשוגג – כמה לא מתאים לז’אנר.
זנב!
הזנב מוסיף לג’ינג’ר יותר איברים, לכן בספירת גופות כללית היא צריכה לקבל יותר נקודות ממייגן פוקס.
הסרט נראה ממש ישן, אבל הוא מספיק חמוד בשביל שאוסיף את המשך 2 ו-3 שלו לרשימת הצפיה.
את 3 אני כנראה לא אראה, יש גבול, יש לי כמה סרטי טרומה שאני כבר מעדיפה לראות קודם.
בונוס מיוחד:
לג’ינג’ר יש שכנים קנדיים
בונוס למי שהולך לראות את מייגן פוקס: emo-kids בכל מקום
ציון לג’ינג’ר: 7.3
עלילה +1, זנבות +1, דם +1, פלסטיק +1, מחקר מדעי +1, הסבר על איך לעשות סמים בבית +1, אנשי זאב עם הרבה פיכסה נזלתית + 1, 0.3 כי זה סרט קנדי
ציון לג’ניפר: 3.2
+1 על כל גופה בסדר, +1.2 על הקיא השחור בהתחלה -1 על כל האמו-קידס
ציון לגוף של ג’ינג’ר: 8 (+1 לזנב)
ציון לגוף של מייגן פוקס: 7 (אין זנב)
ראיתי את צבא העתיד! זה היה לפני כמה שנים, בבסיס לא נידח באזור המרכז. חיילים מבואסים ישנו מול מסכים. כמה שמחתי לגלות שלא הרבה השתנה בעתיד – והצבא נראה בידיוק אותו דבר.
זה סרט עתידנות טוב, כי לא ראיתי הרבה כאלה שהיו חצי הגיוניים.
מה שגורם לסרט הספציפי הזה להיות הגיוני הוא הקיום של הרבה ספרים עם דברים דומים. אפשר כמובן לטעון שהספרים עצמם לא הגיוניים, אבל אין עם זה בעיה לוגית כי הכללים הבסיסיים של היקום קובעים שברגע שנקבעות אקסיומות הבסיס, אם כל המסקנות וההסקות שנובעות מהן לא סותרות את האקסיומות – אז התורה תקפה.
וזה פועל בסרט.
קצת עלילה: אנשים יכולים לקנות רובוטים אנושיים למראה, ולהפעיל אותם בעזרת המחשבה. מה שגורם לכולם להפוך לבטטות כורסא, להשאר כל היום בפיג’מות ולשלוח את האוואטרים שלהם לאוויר המסוכן שם בחוץ.
הקטע שהכי אהבתי בסרט, שנראה לי שהיה הכי טוב שם הוא שהאוואטרים האלה הם דמויי חרקים – הם אמנם נראים אנושיים מבחוץ, אבל אם פוצעים אותם הם מתחילים להשפריץ חומצה ירוקה. לא יכלתי להפסיק לצחוק במשך כמה דקות בפעם הראשונה שראיתי, ואז עוד קצת בפעמים הבאות.
הסרט היה טוב, אבל אפילו ברוס ויליס לא הצליח להציל אותו מנקודת כשל שיש בהרבה סרטים, והיא זולה בצורה לא יאומנת. אין לעולם נקודת שלטון יחידה; העולם מבוזר, לא משנה כמה טכנולוגיות ממציאים, הן מתבזרות ואין כפתור אדום אחד עבור כככלללל* העולם. ומשום מה בסרט היו כפתורים אדומים כאלה מפוזרים על ימין ועל שמאל – רק קח ולחץ.
ציון: 8.6
עריכה נוספת:
בשביל ההשוואה הנה לינק לטריילר הסרט גיימר
http://www.youtube.com/watch?v=9ubYTIazskQ&feature=channel
טריילרים הם בעיתיים – זה כמו עריכה מגמתית למציאות בסדרות ריאליטי. מהטריילר גיימר נראה כמו סרט אקשן עם המון פיצוצים וקפיצות, ממה שהבנתי במציאות הוא עוסק בשאלות אתיות קיומיות.
—
ככככללללל = 2 עיצורים, זה לא תקף לשונית ובלתי ניתן להגיה. אבל אני סולחת לעצמי – כי אין לי דרך אחרת לכתוב את זה.
ראיתי את הסרט הזה כשהתחילה לכאוב לי העין. או שהעין התחילה לכאוב לי כשראיתי את הסרט. עכשיו כבר אי אפשר לדעת.
אתם יודעים שאתם צופים בסרט עתידני אם רואים את ניאו, איש הברזל וחברי צוות מהנוסע השמיני ביחד.
זה סרט די מגניב, בהנחה ואין לכם בעיה עם כל תיאוריות הקונספירציה הכוזבות של פיליפ ק דיק, שמספר על חבורת אנשים שמתעסקים בחקלאות וכימיה (זיקוק אופיום הוא בטח המקצוע השני הכי עתיק בעולם, ביחד עם עריכת דין).
העלילה שלא מתרחשת בסרט הולכת באופן הבא:
פרק קורא ספרים גרועים*, ומתחיל לחלום על יצורים מוזרים
הוא מספר את זה לבאריס חבר שלו
שמעודד את הפארנויה עוד קצת
אבל מרגיע ומבטיח שהוא יכול לעזור בכל בעיה, בגלל כישורי הקונג-פו המופלאים שלו
וגם כי הוא למד באינטרנט איך עושים פצצת מימן ביתית
אבל ניאו לא מרוצה
וכאן מתחיל קצת בלאגן. אני אפילו לא יכולה לסדר את הבלאגן הזה בשביל שיהיה לי משהו טיפשי לכתוב עליו בלי להרוס אותו בדרך כלשהי – אבל לאחרונה אני אוהבת יותר ספרים של פיליפ ק. דיק, אז זה בסדר.
זה סרט מהסוג בו כל הזמן מתגלים דברים חדשים – אבל בצורה יותר טובה מהתבנית הרגילה של כל שאר הספרים של דיק. כנראה כאן הוא בעצמו הפסיק עם הסמים, אין לדעת.
דברים שלמדתי:
אם מתחילים להשתמש בסמים, כדי להצטייד בהרבה חומרי הדברה – היתה כאן כמעט אותה כמות ג’וקים כמו ב-starship troopers.
זה ממש טוב לעשות fast-forward על החיים. היה יכול לעזור לי בעיקר בישיבות בעבודה.
אני צריכה להזהר יותר – אני מאוד מתאימה לפרופיל של צרכן סמים ממוצע עד כבד: פרנואידית, היסטרית והיפוכונדרית. מדברת בעיקר על דברים שלא קרו במציאות כלי ששאר העולם רואה אותה
ציון: 43.66
—–
*אני טוענת את זה בלי לקרוא את הספר. זה מחליש את טענתי אבל לא מבטל אותה לגמרי
חדשנות בת 20 שנים שלמדתי לאחרונה.
אוסף של כלי ps, לעריכת מסמכי פוסטסקריפט, ובעיקר הכנה להדפסה. נוח במיוחד להדפסת מסמכים מ-2 צידי הדף במדפסות ביתיות שלא יודעות לעשות את זה לבד בצורה מכובדת.
יש הרבה כלים בתשלום (בעיקר לוינדוס) שעושים את כל הדברים האלה, אבל אנחנו בעידן חדש של חיסכון, שמירה על איכות הסביבה וכמות הנייר, אני קוראת לזה קמצנות, ועצלנות – כי אני לא משלמת על כלום וסוחבת פחות דברים בתיק. מצויין!
PSBOOK
לדעתי זה הכי שימושי, אבל אין לזה קשר להדפסה מ-2 הצדדים, אלא לצורה של המוצר המוגמר.
הכלי הזה נותן לעשות booklets, או signatures – אם אתם בעגה של כורכי ספרים.
(ז”א במקום להדפיס בצורה א’ יצא לכם ספרון מגניב בצורה ב’)
אופן השימוש
psbook -s28 in.ps out.ps
האפשרות -sN אומרת כמה עמודים לעשות לכל ספרון, המספר חייב להתחלק ב-4. זה לא פרמטר חובה, והדיפולט הוא לעשות ספרון אחד מכל המסמך.
in.ps – המסמך המקורי out.ps – המסמך שיצא
אם לא תציינו את שם המסמך שאתם רוצים שהוא יכתוב, הוא פשוט יפלוט את כל הקוד למסך, וזה יהיה מאוד מכוער, ויקח המון זמן למסמכים גדולים.
PSNUP
כשמדפיסים בבית, והמדפסת לא יודעת להדפיס מ-2 הצדדים, צריך להדפיס עמודים זוגיים, להפוך ולהדפיס עמודים אי זוגיים.
אבל אם משתמשים בפונקציית הדפסת 2 עמודים בדף של הדרייבר של המדפסת, אז לעמודים זוגיים ואי זוגיים של המסמך המקורי כבר אין משמעות.
ולכן, לוקחים את השלב של הקטנת הדף צעד אחורה – לפני החלוקה לזוגי אי זוגי עם הכלי psnup.
psnup -2 in.ps out.ps
-N אומר לו כמה דפים מהמקור לשים בדף אחד של היעד.
האלגוריתם שלו אומר לו לסדר את זה בצורה הכי אופטימלית, ואם הוא לא מצליח – אז יכשל עם שגיאה.
אם המסמך המקורי הוא עם עמודי A4, אז מסמך היעד יהיה עם עמודי A4 כשעל כל אחד יש 2 עמודי A5 מהמסמך המקורי.
– ז”א scaling פי-0.5 של המסמך המקורי.
PSSELECT
השלב האחרון הוא לחלק לזוגיים ואי זוגיים.
psselect -e in.ps out-even.ps
psselect -o -r in.ps out-odd.ps
-e בורר את העמודים הזוגיים
-o בורר את העמודים האי זוגיים
-r אומר לו להפוך את הסדר! וזו האפשרות הכי חשובה! זה מה שחוסך זמן בבית!
מדפסות בבית מדפיסות את העמוד הראשון, אח”כ את השני, ומניחות מעל הראשון וכו’, כך שבסוף יש לכם את הכל העמודים בסדר הפוך.
ועכשיו אפשר להדפיס את out-even.ps להרים את הדפים, להכניס בחזרה למגש ולהדפיס את out-odd.ps
הערות אחרונות
את מה ש-psnup עושה, אפשר לעשות גם עם pstops, אבל אז צריך לתת לו פרמטרים ארוכים יותר, ואם כל מה שצריך זה לעשות scaling לדפים מספיק להשתמש ב-psnup.
כל הכלים האלה נותנים שליטה בפלט של המדפסת בלי להסתמך על דרייבר מכובד או תוכנת הדפסה/הכנה להדפסה.
שליחת קבצים להדפסה
ומה שהכי שווה, זה שלא צריך אפילו קורא פוסטסקריפט בשביל לשלוח להדפסה.
כי חוץ מכמה מדפסות hp ממש זולות, רוב המדפסות מבינות פוסטסקריפט, ואפשר לשלוח להן הדפסות באופן הבא:
