רובוטים.אורג

וואי מאיפה להתחיל.
היום הוכחה קבלתי למועדון המד”ב. אם היה מבחן כניסה או תנאי סף לקבלה זה בטח היה לראות, בתשלום, סרט סטארטרק בקולנוע.

אני יכולה לחסוך לכם קריאה ארוכה ולסכם בזה שהסרט לא משהו.
מעריצים שרופים בוודאי שלא יסכימו איתי, אז זה לא משנה מה אני אכתוב פה, אבל שאר העם רצוי שידע שהסרט הזה קיבל ציון טוב ב-imdb רק בגלל המבטא של הילד הרוסי. ובכלל מה שעושה את הסרט אלו הם שחקני המשנה, שחלקם מוכרים מכל מיני מקומות מצחיקים וחלקם פחות.

וכנראה שיהיו כאן ספויילרים, למרות שאני היתי רואה את הסרט אחרי הביקורת של עצמי.

הבעיה היא שכבר ההתחלה לא קנתה אותי; סרט מד”ב בחלל עם ספינות ענקיות ולייזרים ועוד מיליון דברים אחרים שירגשו אותי ועוד הרבה אנשים מהתחום, בוחר לפנות דווקא לצופה הממוצעת של דרמות וקומדיות רומנטיות, ומתחיל בסצנה קורעת לב וסוחטת דמעות.

וכמו שאומר הפתגם – אחרי כל התחלה צולעת, יש המשך מקרטע וכבר ציינתי שהתקבלתי למועדן החרשנות, והנה צוחקים בפומבי על המועדון שלי. דבר שמאוד מציק לי בהרבה סרטים הוא שהגיבור הראשי נראה כמו רדנק פורע חוק, אבל כשהוא פוצה את הפה יש שם חור תולעת לעולם אחר לראש של ריצ’רד פיינמן ואפשר לשמוע הסברים מעמיקים על תולדות היקום והשלכות המסע בזמן.
אנחנו נעזוב רגע את המציאות, אבל מה הסרט הזה בא ללמד את קהל הצופים שלו? שהם השקיעו זמן חיים יקר בלימודים ובמשקפים בשביל שאיזה רדנק יבוא ויקח להם את התפקיד?

בהחלט לא הכל היה רע, היה גם גרוע, לא מובן ולא הגיוני, אבל היה גם הרבה מצחיק.
בתחילת הסרט מציעים לגיבור להתגייס לצי ולהיות קצין תוך 4 שנים. זו בידיוק ההצעה שאחד החברים איתם ראיתי את הסרט קיבל מהמפקד שלו. בשלב הזה רק אנחנו צחקנו – שאר הקהל הצטרפו בהמשך כשהבינו שהסרט הוא חצי קומדיה.

כמו שכבר ציינתי, מי שלגמרי שיפרו את פני הסרט היו שחקני המשנה – בעיקר צ’כוב הטייס הרוסי (“מדברת טייס שלכם, פאבל”). וסקוטי שבצירוף מקרים קוסמי באמת סקוטי וגם היה בעבר “שון של המתים”, ויש לו כלב פלסטיק מדבר. על סמך התנאי הזה לקבלת טייסים לסרט, אני יכולה להופיע בסרט הבא כטייסת (“Kapitan, zis ees Robosonia speeeking, vi are approaching zee target”).

ובעיניין ההיגיון שחסר לי, אם יש לי חור תולעת שמגיע לראש של מישהו, זה כנראה סטיבן הוקינג, והוא לא מדבר הרבה, אז אני לא יכולה להסביר לכם למה המסע בזמן כפי שעשו אותו כאן, והחורים השחורים והחומר ממנו עושים חורים שחורים (כן כן, יש כזה! והוא בעל מסה סופית וקטנה מאוד) הם לא הגיוניים. אז כולם פשוט צריכים להאמין לי – זה לא יכול לקרות!
אבל זה בסדר כל עוד הם שמרו על העיקרון הפיזיקלי החשוב מכל – עיקרון החולצה האדומה. למי שלא מכיר, זהו הכלל שאומר שאם קבוצת אנשים יוצאת למשימה, הגיבורים לעולם לא ילבשו בגדים אדומים, הצופים לעולם לא ידעו את השמות של האנשים בחולצות האדומות. וזה גם לא יהיה חשוב – כי הם ימותו תוך 10 שניות מרגע תחילת המשימה. מזל שגם בפיזיקה יש דברים קבועים.
תוספת מאוחרת 1: הוכחה לסיום שהסרט גרוע – הסרט הקודם בו היה צוות חלל שקדח למרכז של גורמים שמימיים היה ארמגדון, ואפילו ההשתתפות של ברוס ויליס לא הצילה אותו מכישלון.

ובברכת ל”ג בעומר שמח, Live long and prosper.
לא שרפתי את בני ברק. השארתי את זה כמשימה לשנה הבאה

*זה לא נאמר לעולם – באף סרט ובאף פרק.
זה אי-ציתות ידוע, רק שגיליתי את זה בדיעבד, אחרי שכל הסרט חיכיתי לשמוע את זה. כי זה הדבר היחיד שידעתי על סטארטרק, והוא התברר כלא נכון.

ציון: 2.71828