רובוטים.אורג

הפעם האחרונה בה עשיתי עבודות בית היתה לפני כמעט 10 שנים, אז כנראה ששכחתי איך זה פועל, כי הסכמתי לזה שוב.
בחודש הקודם לקחתי הפסקה מכל פעילויותיי (צפייה באנימה ובסרטים כושלים) בשביל לבצע רשימה לא ארוכה של עבודות בית. מה שלא ידעתי הוא שלעבודות בית יש הרבה מן המשותף עם פרוייקטי תוכנה, בעיקר זה ש”רשימת דרישות” זה בעצם ה-intro של הפרוייקט. זה כאילו אחרי שקוראים את האבסטרקט, ומתחילים ואז מגלים שאחרי האינטרו באים כל החלקים החשובים של מימוש, השוואות, מסקנות ועידכונים.
אז עמלתי כמו פועל ביניין תמורת בורש ופירז’קי – אז אולי היה שווה.

החלפתי את כל המטבח בערך, הרכבתי, תיקנתי ותליתי מנורות, פירקתי והרכבתי מיטות, סתמתי חורים, חיברתי דברים וווים במקלחת ובמטבח (כישורי הקידוח בקרמיקה שלי הם משו-משו), וגם צבעתי.
רכשתי הרבה סקילים חדשים: ניסרתי מתכות ידנית במסכנות, השתמשתי ב־cup drill, קדחתי בקרמיקה, חיברתי את כל הניקוז של כיור וסיפון, וצבעתי.

אין משהו שנוא ומתועב כמו צביעה. צביעה זו משימה שנשמעת קלה ופשוטה כי לא צריך שום אמצעים, רק הולכים לחנות, קונים צבע, קונים מברשת, וזהו, יש את כל הדרוש. כ”כ פשוט! תביאו לילדים לעשות כי זה נשמע כיף. אבל זה לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת;
לפני שבכלל אפשר להסתכל על מיכל הצבע צריך לנקות, למרק, לשייף, להבריק ולהוציא את החיים ממושא הצביעה. ואחרי זה לעשות את אותו הדבר אבל עם טינר. וטינר זה המוות. כשכולם מתים אפשר להתחיל לצבוע.
בהוראות הצבע כתוב לצבוע בנדיבות ומשו משו 100 מיקרון. לצבוע בנדיבות זה חצי סנטימטר צבע, איך פתאום מיקרונים נכנסו להסבר?? וחצי ס”מ זה במלא הדבר היחיד שיכלתי לעשות עם המברשת שאבא שלי הביא ושמר מאוד עוד מברה”מ, מלפני שנולדתי.
באמצע הצביעה כבר התעייפתי ורציתי לשתות וללכת לשירותים, ואולי לעשות איזו הפסקה, אבל רק המחשבה שאצטרך לסגור את הצבע כדי שלא ייתייבש, ולנקות את המברשת החזירו לי את עמידות האיפוק לשירותים שאיבדתי בקורונה. כמובן שהצביעה שלי היא זוועה, אבל יש שיפור מהיר שאני יכולה לעשות אם אני רק מורידה את המשקפיים (איזה באסה לאנשים בלי משקפיים, הם חיים עם העולם כמו שהוא). כשכבר גמרתי לצבוע אני אפילו לא יכולה למות בנחת כי צריך לשטוף את המברשת, אז שוב מוות איטי מטינר. וזה לא שאיכפת לי מהמברשת, אני רוצה לזרוק אותה, היא בגילי לפחות, אבל צבע זו הרפתקאה רב-שלבית, וצריך לעשות שכבה שניה.
בזבזתי חיים אחד על העבודה הזו!

כלי העבודה הזמינים אצלי בבית הם מקדחה חשמלית, היא טובה מאוד, אבל זה הכלי החשמלי היחיד שיש לי. אז את רוב העבודות עשיתי ידנית. בפעם הבאה אעשה סדרת תמונות בבגדי לוליטה וכלי העבודה הידניים ואמכור כ-NFT.