המחליפים
ראיתי את צבא העתיד! זה היה לפני כמה שנים, בבסיס לא נידח באזור המרכז. חיילים מבואסים ישנו מול מסכים. כמה שמחתי לגלות שלא הרבה השתנה בעתיד – והצבא נראה בידיוק אותו דבר.
זה סרט עתידנות טוב, כי לא ראיתי הרבה כאלה שהיו חצי הגיוניים.
מה שגורם לסרט הספציפי הזה להיות הגיוני הוא הקיום של הרבה ספרים עם דברים דומים. אפשר כמובן לטעון שהספרים עצמם לא הגיוניים, אבל אין עם זה בעיה לוגית כי הכללים הבסיסיים של היקום קובעים שברגע שנקבעות אקסיומות הבסיס, אם כל המסקנות וההסקות שנובעות מהן לא סותרות את האקסיומות – אז התורה תקפה.
וזה פועל בסרט.
קצת עלילה: אנשים יכולים לקנות רובוטים אנושיים למראה, ולהפעיל אותם בעזרת המחשבה. מה שגורם לכולם להפוך לבטטות כורסא, להשאר כל היום בפיג’מות ולשלוח את האוואטרים שלהם לאוויר המסוכן שם בחוץ.
הקטע שהכי אהבתי בסרט, שנראה לי שהיה הכי טוב שם הוא שהאוואטרים האלה הם דמויי חרקים – הם אמנם נראים אנושיים מבחוץ, אבל אם פוצעים אותם הם מתחילים להשפריץ חומצה ירוקה. לא יכלתי להפסיק לצחוק במשך כמה דקות בפעם הראשונה שראיתי, ואז עוד קצת בפעמים הבאות.
הסרט היה טוב, אבל אפילו ברוס ויליס לא הצליח להציל אותו מנקודת כשל שיש בהרבה סרטים, והיא זולה בצורה לא יאומנת. אין לעולם נקודת שלטון יחידה; העולם מבוזר, לא משנה כמה טכנולוגיות ממציאים, הן מתבזרות ואין כפתור אדום אחד עבור כככלללל* העולם. ומשום מה בסרט היו כפתורים אדומים כאלה מפוזרים על ימין ועל שמאל – רק קח ולחץ.
ציון: 8.6
עריכה נוספת:
בשביל ההשוואה הנה לינק לטריילר הסרט גיימר
http://www.youtube.com/watch?v=9ubYTIazskQ&feature=channel
טריילרים הם בעיתיים – זה כמו עריכה מגמתית למציאות בסדרות ריאליטי. מהטריילר גיימר נראה כמו סרט אקשן עם המון פיצוצים וקפיצות, ממה שהבנתי במציאות הוא עוסק בשאלות אתיות קיומיות.
—
ככככללללל = 2 עיצורים, זה לא תקף לשונית ובלתי ניתן להגיה. אבל אני סולחת לעצמי – כי אין לי דרך אחרת לכתוב את זה.
מסכים מאוד, יותר מדי פעמים נתקלים בנקודת שליטה מרכזית, למשל כשחייזרים רעים באים להשתלט על העולם ונמצאים בכל מקום, פתאום מתברר שיש להם מודעות אחידה, ונורא קל להרוג את כולם יחד. או שאם הערפד או המכשפה מתים אז גם כל העוזרים שלהם מתים וכל ההשפעה של כל מה שהם עשו אי פעם פגים.
נתקלים בזה המון המון, ונדיר שזה יצדיק את עצמו מעבר לכך שזה עושה חיים קלים למי שרוצה לפתור בעיות.
ובהקשר הזה אני רוצה לציין לטובה את הסרט – מדינת הפלא השמיני, שלמרות שהם בכל זאת נופלים מספר פעמים בשגיאות טכנולוגיות טיפשיות כדוגמת זו, כן ניכרת השקעה לדעתי לפתור את הבעיות והשגיאות מהסוג הזה.
אגב, פתאום חשבתי שמהתאור של הסרט הזה הוא אותו דבר כמו – גיימר, רק שבגיימר אין רובוטים (אנשים יושבים בכורסא ומפעילים אווטרים, אבל האווטרים הם אנשים) ובמקום ברוס וויליס להציל את הסרט יש דקסטר.
וכן, יש נקודת שליטה מרכזית…
סוף סוף מצאתי את מה שזה הזכיר לי הכי הרבה – Kiln People של דיויד ברין.
אבל בפועל זה יותר אווטר – כי הוא ריק כשלא שולטים עליו.
כנראה הולכים להיות עכשיו מיליוני סרטים בסגנון – אותם הרעיונות באים לכל הכותבים/מפיקים/אנשי בידור באותו הזמן. ז”א שיש משהו שמאחד את כולם, וזה יכול להיות אחד מהשניים:
1. יישות חיצונית שרוצה לשלוט על כל הבידור האנושי (וכך על המוח האנושי) 2. פלגיאט
הצעה לייעול: שימי youtube של הטריילר.
ככה בשביל השכבות החלשות, את יודעת.
האא, זה טוב, לא חשבתי על זה
ערכתי והוספתי
🙂