רובוטים.אורג

הגיע הזמן שאני אדבר קצת על רובוטים, ויש אפילו סיבה טובה. לטרמינטור (aka “I’ll be back”) יש סדרה חדשה בשם הכרוניקלים של שרה קונור.

התקציר: שרה קונור מואשמת ברצח של עובד המחשבים ההוא, מהסרט הישן (שבגללו רובוטים ישתלטו על העולם). היא וג’ון (הבן האובד) גרים בעיירה נידחת תחת זהות בדויה.
במשך שנתיים הכל היה טוב ויפה, אפילו משעמם. אבל אני לא אכתוב על סדרה משעממת, אז כמובן שהכל השתנה. הרובוטים הגיעו שוב. ויש מכות, דם וגומי שרוף.
כדי להציל את שרה וג’ון מהמוות הבטוח שלהם, הרובוט החדש שולח אותם לעתיד הרחוק – משנת 1999 ישר אלינו ל-2007. כי בעתיד משום מה יותר קל לא למות, וגם צריך להמשיך להציל את עתיד האנושות מסקיי-נט שמסרבת למות, או יותר נכון לא להווצר.

העובדות: יש רובוטים, ויש מכות רובוטים – יותר ממה שהיה ברובוטריקים (אבל זה קל), והרובוטים חזקים ולא מתים בקלות. גם השימוש בכלי נשק הוא יפה, ובעיקר המקומות מהם שולפים אותם ומרכיבים אותם.

אבל לא הכל טוב, אני אפילו לא אחכה לסוף הסדרה בשביל להגיד שעתידנו לא מובטח.
ג’ון קונור, המנהיג הגדול של האנושות גודל ע”י אמא חולת רוח בצורה פרנואידית ביותר. וחוץ מזה שהיא לא מרשה לו לעשות שום דבר, ויש לו מושג מאוד קלוש על מה קורה בעולם (כי אסור לו לצאת) הוא גם לא נגע בטכנולוגיה במשך המון שנים. את מי הוא יכול להנהיג ובאיזו צורה?

אני אמשיך לראות את זה כי יש מכות, אבל לא הייתי סומכת עליהם כדי שיצילו אותי מהשמדה אנושית כללית.

הברקה מאוחרת:
שרה קונור: “עוד לא נוצרה המכונה שתכריע אותי”
שרה קונור היא לא ב-NP