רובוטים.אורג

זה האתר הכי אהוב עלי בכל האינטרנט, ולאחרונה האתר נזנח בגלל עינייני דיומא (כמו עבודה וכסף), אך לא עוד! יש לי עבודה שלא ברור לי איך משלמים לי עליה, ולכן אפשר לחזור לשגרת החיים הרגילה של הרבה בטלה, קצת סרטים וקצת עבודה (בידיוק בסדר הזה).

התיכנונים לאתר

למצוא סרטים זולים לראות ולסקור.
לפרסם את המוני הטיוטות שצברתי במשך הזמן.
להחליף את מראה האתר ואולי לעבור לשרת אחר.

עבודה

אני עובדת במשרת חלומותיי. לא ידעתי שזה קיים לפני שאירע המקרה והגעתי לאיזור תעשיה נידח, לעבוד בתפקיד לחלוטין לא הגיוני.
אני יכולה להמשיך לחיות בבטלה מוחלטת, לראות סרטים ולעבוד מידי פעם. מצפים ממני להופיע לישיבות ולענות מידי פעם לשאלות של אנשים, ותמורת כל זה + עוגיות בימי חמישי ושוקולדים בשאר ימי השבוע אני מקבלת משכורת חודשית.
לא יאומן איך אנשים בוחרים לבזבז את הכסף שלהם. הכסף שלי, למשל, הולך על דברים חשובים כמו דיו, גיליוטינות וגלידות.

העבודה שלי מושלמת כי היא חסרת תוכן לחלוטין — מה שעונה על הדרישות המקוריות שלי מעבודה. הדבר היחיד שאני צריכה לעשות הוא לזכור סט פקודות מסויים שהאנשים שעושים את העבודה האמיתית לא מצליחים לזכור, ומתוקף תפקידי, הם שואלים אותי ואני מזכירה להם מה לעשות. התהליך כולו גורם להם לחשוב שאני יודעת על מה אני מדברת, כשבעצם אני מדקלמת טקסט מדף נייר. ברגע שהם ישכילו לכתוב את הפקודות שהם צריכים לעצמם כנראה שיצטרכו לפטר אותי. אני מקווה, ועושה מאמצים, כדי לא להגיע למצב הזה.

רובוט

אני ועמרי נבנה רובוט מלחמה עם לייזרים. השלב הראשון הוא יחידה רובוטית מלחמתית יבשתית עם לייזרים, בשלב מתקדם יותר אפשר יהיה לחבר עוד מנועים ומדחפים ויהי הלי רובוט מסוק מלחמתי עם לייזרים.

הרובוט יהיה דו גלגלי, ויצטרך לייצב את עצמו לבד בתנועה או כשישא משאות (קלים). הוא יהיה בנוי על ארדואינו, וכבר יש לנו את מה שצריך בשביל רובוט שיוכל לזוז: בקר מנועים עבור 2 המנועים שלו (מנוע לכל גלגל), ג’ירוסקופ ואקסלרומטר.
זה יהיה רובוט המלחמה הכי טוב בעולם. צבאות זרים ינסו לחטוף אותנו בשביל לקחת את התוכניות, ולא יצליחו כי הרובוט יחסל אותם.

בהמשך

סרטים שראיתי ומתכננת לראות בקרוב.
התקדמות רובוט המלחמה שלי.
מעבר לשרת חדש ושדרוגי מקלדות.

במיקרוסופט מודעים לחוסר התאימות בין וינדוס למק, ופיתחו כמה שירותים נלווים שמקלים על החיים של משתמשי מק (ושאר מערכות הפעלה שבמיקרוסופט אסור להגיד כי זה לא נכון פוליטית) שרוצים לעבור לוינדוס.

שלב ראשון הוא בדיקת מוכנות. האם המחשב שלך יכול להריץ וינדוס. בנוסף למחשב, בודקים את המשתמש, את תשתית החשמל בבית ואת שאר המחשבים – וינדוס לא מסתדר בקבוצות של מחשבים אחרים (גם לא כשהם במיעוט).

במקרה שלי בדיקת המוכנות מצאה שיש לי יותר מידי מחשבים עם מערכות הפעלה לא תואמות, תשתית החשמל בבית לא מספקת, והמשתמשים לא עונים על דרישות המינימום. למזלי לכל אלה ועוד מיקרוסופט מספקת פיתרונים.
מגוון השירותים החדש של מיקרוסופט:

• שידרוג סביבת העבודה – 500$
• שיפור תשתיות – 400$
• שיפור חוויית המשתמש – 200$
• והשירות העיקרי – שיפור המשתמש. זה השירות בו מיקרוסופט השקיעו הכי הרבה משאבים – מגיע בחינם!

אחרי השידרוגים, אני יכולה לומר בבטחה שאני כבר לא צריכה מחשב. מחשב זה רע, עם מחשב גוגל יכולים לעקוב אחרי, פורצים עם אפליקציות “שדוד אותי” יכולים לגנוב לי את כל החפצים, הכסף והמחשב. התשתיות החדשות בחדר מגינות על פרטיותי כמו שאף הגדרת פייסבוק לא יכולה. קירות החדר מרופדים במבנים לא מחזירי קרינה, ואין אפשרות להשתמש ברשת אלחוטית. החדר החדש ידידותי לילדים, שקעי החשמל חסומים ואין אפשרות להוציא את הכיסויים.
ולגבי המשתמש החדש? כדי להשאר נכונה פוליטית, אתאר את המשתמשים כלא מחוברים למציאות.

גנון ב-1500$~

יש הרבה כלים בתשלום (בעיקר לוינדוס) שעושים את כל הדברים האלה, אבל אנחנו בעידן חדש של חיסכון, שמירה על איכות הסביבה וכמות הנייר, אני קוראת לזה קמצנות, ועצלנות – כי אני לא משלמת על כלום וסוחבת פחות דברים בתיק. מצויין!

PSBOOK

לדעתי זה הכי שימושי, אבל אין לזה קשר להדפסה מ-2 הצדדים, אלא לצורה של המוצר המוגמר.
הכלי הזה נותן לעשות booklets, או signatures – אם אתם בעגה של כורכי ספרים.

(ז”א במקום להדפיס בצורה א’ יצא לכם ספרון מגניב בצורה ב’)

אופן השימוש

psbook -s28 in.ps out.ps

האפשרות -sN אומרת כמה עמודים לעשות לכל ספרון, המספר חייב להתחלק ב-4. זה לא פרמטר חובה, והדיפולט הוא לעשות ספרון אחד מכל המסמך.
in.ps – המסמך המקורי out.ps – המסמך שיצא
אם לא תציינו את שם המסמך שאתם רוצים שהוא יכתוב, הוא פשוט יפלוט את כל הקוד למסך, וזה יהיה מאוד מכוער, ויקח המון זמן למסמכים גדולים.

PSNUP

כשמדפיסים בבית, והמדפסת לא יודעת להדפיס מ-2 הצדדים, צריך להדפיס עמודים זוגיים, להפוך ולהדפיס עמודים אי זוגיים.
אבל אם משתמשים בפונקציית הדפסת 2 עמודים בדף של הדרייבר של המדפסת, אז לעמודים זוגיים ואי זוגיים של המסמך המקורי כבר אין משמעות.
ולכן, לוקחים את השלב של הקטנת הדף צעד אחורה – לפני החלוקה לזוגי אי זוגי עם הכלי psnup.

psnup -2 in.ps out.ps

-N אומר לו כמה דפים מהמקור לשים בדף אחד של היעד.
האלגוריתם שלו אומר לו לסדר את זה בצורה הכי אופטימלית, ואם הוא לא מצליח – אז יכשל עם שגיאה.
אם המסמך המקורי הוא עם עמודי A4, אז מסמך היעד יהיה עם עמודי A4 כשעל כל אחד יש 2 עמודי A5 מהמסמך המקורי.
- ז”א scaling פי-0.5 של המסמך המקורי.

PSSELECT

השלב האחרון הוא לחלק לזוגיים ואי זוגיים.

psselect -e in.ps out-even.ps
psselect -o -r in.ps out-odd.ps

-e בורר את העמודים הזוגיים
-o בורר את העמודים האי זוגיים
-r אומר לו להפוך את הסדר! וזו האפשרות הכי חשובה! זה מה שחוסך זמן בבית!
מדפסות בבית מדפיסות את העמוד הראשון, אח”כ את השני, ומניחות מעל הראשון וכו’, כך שבסוף יש לכם את הכל העמודים בסדר הפוך.

ועכשיו אפשר להדפיס את out-even.ps להרים את הדפים, להכניס בחזרה למגש ולהדפיס את out-odd.ps

הערות אחרונות

את מה ש-psnup עושה, אפשר לעשות גם עם pstops, אבל אז צריך לתת לו פרמטרים ארוכים יותר, ואם כל מה שצריך זה לעשות scaling לדפים מספיק להשתמש ב-psnup.

כל הכלים האלה נותנים שליטה בפלט של המדפסת בלי להסתמך על דרייבר מכובד או תוכנת הדפסה/הכנה להדפסה.

שליחת קבצים להדפסה

ומה שהכי שווה, זה שלא צריך אפילו קורא פוסטסקריפט בשביל לשלוח להדפסה.
כי חוץ מכמה מדפסות hp ממש זולות, רוב המדפסות מבינות פוסטסקריפט, ואפשר לשלוח להן הדפסות באופן הבא:

בוינדוס:

copy out-even.ps \\server\printer

למדפסת שזמינה ברשת בכתוב \\server\printer

גיליתי שמי שקונה את ההוסטינג הכי זול באמת לא מקבל הרבה. יש לי רק php, אין רובי, פייטון, פרל וכל הדברים הרגילים האלה שיש באינטרנט. (לא שאני יודעת אותם, אבל php אני לא רוצה לדעת).
אני כבר ציינתי שאני לא אוהבת php. אבל זה היה כשחיטטתי בקוד של וורדפרס ורציתי לשנות משהו.
ובניגוד להיגיון הרגיל, מסתבר שלכתוב משהו לבד זה הרבה יותר מציק, אבל עשיתי את מה שתיכננתי (פעם גם כתבו עם יתדות ופטישים וזה פעל).

יש לי מעט מאוד שעות של תיכנות php (וטוב שכך). אז הלכתי לאתר כדי לראות מה הם בכלל מציעים לי.
הדבר הכי טוב שהם מציעים זה חוסר לאימות בין גירסאות. גירסא 5.2 ו-5.3 מתקנות את מה שהם (הסכימו) או אולי (לא הסכימו) עליו בעינייני אובייקטים. לי בשרת יש 5.2, אז כדי שהכל יפעל, השתמשתי בפונקציות של 5.2 שעוטפות פונקציות מ-4.
ובכלל, אובייקטים זה לא מדוייק, נכון לומר אובייקטים’, כי זה לא באמת מה שמקבלים ב-c++ (או בשפות מתוקנות כמו java) אלא אובייקטים כמו שהם בשפות סקריפטים.
אם הם היו מתיישרים לפי מה שעושים בשפות סקריפטים אחרות, אז הכל היה יכול להיות מסודר יותר. אבל, הבעיה העיקרית היא שבגירסא 5 הם עברו לאובייקטים, ועד עכשיו הם עוד מנסים להבין איך לממש אותם, ויש המון שינויים וצריך לשים לב טוב לגירסא בה עובדים ולגירסא כשקוראים תיעוד.

.NET

חוץ מזה, למדתי קצת WPF ו-XAML, ובכלל קצת חזרה על c# שלא נגעתי בה כמה שנים (מאז .net 1.1 שיצא בלי שום מבני נתונים תקינים). אני מאוד מרוצה ממיקרוסופט. לדעתי זה ממש טוב. ואם אצטרך לעבור ל-c# בעבודה אני לא אהיה עצובה מידי.

ERLANG

חוץ מזה 2, התחלתי ללמוד erlang.
החלק היפה הוא שבניגוד ל-.net, שם אני מאוד מוגבלת לעבודה על מחשב הוינדוס שלי, את ארלנג התקנתי על המחשב הגדול, על הלפטופ ועל הנוקיה – ואני יכולה לתרגל באוטובוסים!

הקדמה, אופרה 10 אלפא:
לא הצלחתי לעשות לוגינים לכמה אתרים שעשו redirect למקום אחר אחרי הרישום.
לפעמים ריענון פתר את הבעיה ולפעמים לא.
לא התייחסתי – כי זה לא הפסד גדול.

תחילת הסאגה, וובקיט בן שבוע:
לא הצלחתי לעשות לוגין לאתר שלי, בטענה שמשהו לא בסדר עם מה שהשרת שולח ב-http status code 303
והכתובת שהיתה שם נראתה מחורבשת קצת, אז הלכתי לבדק באופרה

אופרה 10 אלפא:
עמוד הלוגין בכלל לא נפתח, במקום זה קיבלתי הרבה שגיאות css (לא מעניין)
ניסיונות שונים נוספים (כולל development tools של אופרה 10, שהם יותר טובים מ-9) קידמו אותי עד למצב שראיתי שהכל כביכול מגיע מהשרת כמו שצריך אבל העמוד הכיל טקסט טיפשי כמו link-rel ושאר שטויות.

אופרה 9:
אותם ממצאים, וכלי הבדיקה פחות טובים.

הסאגה:
בשלב הזה כבר הבנתי שדפדפנים בפיתוח הם לא הבעיה שלי וכנראה שזה המחשב.
נכנסתי לוינדוס שלי עם logmein ושם הכל פעל גם באופרה וגם בכרום.

הלפטופ והוינדוס:
ניסיתי לחקור את הנושא בלפטופ, אבל לפטופ זה לא מחשב לעבודה רצינית ושום דבר טוב לא יצא מבדיקות על הספה בסלון עם רגלים למעלה.
זנחתי את הלפטופ ועברתי למחשב וינדוס שולחני כאן בבית, והכל נעשה פשוט יותר:
וינדוס מרוחק – הכל פועל
וינדוס מקומי – הכל לא פועל
מסקנה: לרסטרט את הראוטר.

סוף דבר:
עכשיו יש לי פיירפוקס עם כמה דברים שאמורים להקל על חיפוש בעיות.
עידכנתי את הוובקיט שלי לוובקיט יום הפועלים.
התקנתי גירסא מכובדת של אופרה – 9.64
רדפתי אחרי קבצים ושטויות, וקראתי על איך האינטרנט פועל – אבל זה לא עזר להביא לפיתרון הבעיה.
בשביל להבין מה קורה עכשיו, ולמנוע כאלה דברים בעתיד – צריך לקרוא על איך האינטרנט פועל ברמה נמוכה יותר – כי חבילות http כבר לא מעורבות בזה (ואת זה חשבתי שאני יודעת)
צריך להשיג ראוטר שאפשר לדבג אותו, או לפחות לבדוק מה המצב שלו ומה הוא עושה עם חבילות שהוא מקבל.
והרעיון הזה מתבטל בגלל מחסור בציוד הרצוי בשוק.

בוקר של כיף

הבעיה:
שינו משהו במעטפת קרבון. רכיב שאחראי על קריאת מקשי מקלדת.
חיברו איכשהו את ה-keycodes לאותיות שצריכות לצאת, עבור מקלדת בסידור QWERTY.
וזה כמובן לא פועל ולא נכון עבור מקלדת בסידור דבורק.
מה שבסופו של דבר קורה כתואה מהבאג הזה הוא שההקלדה הרגילה נשארת אותו דבר, אבל קיצורי מקשים מתנהגים כאילו שהם בסידור מקשים QWERTY ולא דבורק.

המעקף: (נגנב מ-Guido Kollerie)
לשחזר את סיפריית קרבון למה שהיתה לפני העידכון.
אפשרות ראשונה: להעתיק את הסיפריה
/System/Library/Frameworks/Carbon.framework
ממחשב מק עליו לא הותקן עידכון 10.5.6
אפשרות שניה: להוריד את עידכון הקומבו של 10.5.5, לפתוח אותו עם התוכנה Pacifist, ולהעתיק את אותה הסיפריה מחבילת העידכון (הישן) למחשב.

לא דרוש איתחול למחשב, אבל סגרתי ופתחתי את אקליפס כדי שהשינוי יתפוס.
לא צצו שום בעיות אחרות

אחזור לעינייני: לצערי לא מג’אוה תצא התורה, וג’אוה 7 הולכת להיות גירסת תיקוני באגים. מה שמאוד חבל, כי פעם חשבתי שג’אוה תשתלט על העולם.
בג’אוה עדין יותר קל למצוא חבילות קוד מוכנות כמעט לכל דבר, בדוט נט זה מסובך יותר, אבל זה כבר לא אותו הדבר.
הנה סיכום כל עינייני הג’אוה ואפל האחרונים שלי:

MMK – מדד מגניבות כללית

M.M.K(Scala) = 16.1
M.M.K(C#) = 16
M.M.K(C) = 14.9
M.M.K(Java) = 12.5
…
M.M.K(VB) = -27.8

זה נושא מעצבן, לא מורגש בינתיים, אבל מעיק. הזכירו לי את זה לפני כמה זמן (18.12) כשהעבודה שלחה אותי לכנס javaedge, אותי שולחים בשביל המוניטין הרע שאני עושה – כדי שיבינו שאנחנו צריכים דחוף עזרה של אנשים חיצוניים.

כנס JavaEDGE

היה מוצלח יותר מכנס Java Technology Day שהיתי בו בקיץ. אולי בגלל בחירה מוצלחת יותר של הרצאות, לא יודעת.
אפילו ההרצאות המדכאות מורלית (האלה שאמרו שג’אוה הולכת למות, רק במלים אחרות) היו חמודות.

ההרצאה הכי טובה היתה על אנדרואיד (לינק למצגת), מערכת ההפעלה לטלפונים של גוגל. היתה מקיפה ומוכלת בעצמה (self contained), אבל מספיק פשוטה להבנה – כי כל האולם (היה די מלא) הצליחו לעקוב ולהבין.
ואין לזה שום קשר לזה שאני מכירה את הדובר
הרצאה טובה נוספת שהיתי בה היתה על Benchmarking, היתה גם כן בלי התברברות מסביב, ובתקווה שתיושם ע”י הנוכחים.
בזה בערך אפשר לסכם את הכנס – היתי מרוצה כי הוא היה שימושי. כמעט לרוב ההרצאות בהן היתי יש יישום מיידי.

אפל != unit testing

בין שאר הזבל המחשבי שאני אוספת, יש לי מחשב נייד של אפל, עם מערכת הפעלה 10.5 הקרויה גם לאופרד.
אני לא מתקינה עידכוני מערכת הפעלה כשהם יוצאים – כי זה דורש ריסטרט למחשב, ואני לא עושה כאלה דברים.
השבוע בשביל לפנות מקום ולנקות דברים זמניים צריך היה לרסטרט – והתקנתי את כל מה שדחיתי כמה חודשים.
התקנתי עידכון (10.5.6, זה לא מאוד משנה, נקרא לו ‘העידכון האחרון’).
ומסתבר שמישהו באפל, לא מודע לקיומם של layouts למקלדת, מה שנקרא גם variant בלינוקס.
משהו השתנה באיזה input manager וכל האפליקציות שעובדות איתו (אולי חצי מחשב) לא מבינות קיצורי מקשים לא ב qwerty.
בקיצור: אני לא יכולה להשתמש בקיצורי מקלדת באקליפס!
בקיצור 2: מה אקליפס שווה בלי קיצורי מקלדת? אפשר לעבור לנוטפאד!

העידכון הזה בן 3 שבועות, ועדין אין תיקון. משהו עלוב ורקוב קורה באפל, ואני מאוד לא מרוצה.

עוד קצת מיחשוב ואינטרנטים

קניתי נתב של netgear שמממש את אחת הטיוטות לתקן n. השבוע אדגום ואחליט אם אני מרוצה.

אני צריכה לעבור איחסון ולא יודעת לאן.
אני רוצה לאחסן את האתר (וורדפרס+כל הדרוש) וגם גיבוי של מידע (מסמכים ובעיקר תמונות).
אם אתם מכירים\משתמשים – כיתבו לי איפה אתם מאכסנים דברים והאם בסדר מבחינת מחיר\מקום\כד’

1. למצוא הוסטינג לשנה הבאה
2. לציין אנחנו לא אוהבים php – כאן בהמשך
3. להתחיל את פרוייקט הסרטים הכי טובים בהיסטוריה – בקרוב מאוד!
4. להתחיל עוד מיליון פרוייקטים, ולסיים שיעורי בית, ולהוסיף עוד כמה שעות ליממה

תלונותיי על php

האתר הזה מבוסס על וורדפרס (כמו שכתוב בתחתית הדף). אף אחד ממפעילי האתר לא היה צריך לכתוב שורת קוד בשביל להפיק את הפוסט הראשון או השני.
צריך היה להתעסק קצת עם css כדי לעברת את הדפים.
אבל css זה עיצוב, והוא מרוכז בעיקר במקום אחד.
אח”כ בשביל שכל הדפים יקשיבו ל css ולוודא שכל המילים שמוצגות כחלק מממשק האתר יהיו בעיברית, צריך היה לעבור בדפים ולשנות כמה דברים.
אולי אח”כ היו כמה תיקונים קטנים, או קוסטומיזציה של איזה פלאגין – וכאן דברים התחילו להיות לא נעימים.

עכשיו כשהאתר בן שנה, וכדאי גם להשקיע קצת בתיקון הניווט, צריך לתקן קצת קוד שוב.
מה שעולה לי לראש כל פעם שאני נוגעת בקוד של וורדפרס (זה קוד הפה”פ היחיד שאני מתעסקת איתו) שכל תיקון נראה כמו ניתוח לב פתוח, כשלמנתח יש רק ויקיפדיה להוראות וסכין מנתחים בשביל הנזק.
בשביל לכתוב משהו, צריך לחטט בהרבה קוד אחר, לחפש את ההגדרות של הפונקציות, בקוד נוסף לחפש את השימושים, לקוות שדברים לא ישתנו בהחלפות גירסאות עתידיות, בקיצור, זה קוד שפועל על חיטוט ואמונה.

ולא איכפת לי אם קוד ה-php שלכם הוא הכי יפה בעולם, כי אם זה ככה – אז או שאתם מפתחים לבד, ולא בשביל אנשים אחרים, ואז זו לא בעיה, או שאתם שונים, ככה זה. רעיונית משתמשים ב-php כסקריפטים פה ושם ולא כמו משהו מסודר ומביאים למשתמש את רשימת האינטרפייסים והמחלקות והפונקציות ומה עושים איתם וזהו.
ויש גם את העיניין המציק עם שפות שהן לא statically typed ואז העזרה שסביבת העבודה מספקת היא קטנה יותר.

ולכן, אני אוהבת ג’אוה.
ואם אהיה צריכה אתר משלי – אני אגנוב אתר, ואולי רק אתעסק עם css – כי זה ממש יפה איך שדפדפנים יודעים לבנות עמוד מכל השטויות שכתובות שם.

שטות אקראית בעיניין css:
מישהו פעם הסביר לי למה עימוד עם טבלאות הוא הרבה יותר טוב משימוש ב-css
“כי טבלאות זה בטון יצוק”
זו בידיוק הבעיה, אף אחד לא הולך אפילו לחלום על לשנות אתר שמעומד כולו עם 78 טבלאות מקוננות.

אין משהו שאני אוהבת לעשות יותר מאשר לבזבז זמן על כלום.
וכשאני שורפת את זמני לריק, אני גם אוהבת להתקין builds שהם עוד לא לגמרי ביטא או rc איזשהו של תוכנות.

לפני הרשימה, יש לי קצת פעילות פוליטית (בעינייני תכנות) לעשות:
ג’אוה 6 יצאה ממש ממש מזמן, אבל אפל לא מוציאים גירסא למקינטוש, למרות שסאן (החברה שעושה את ג’אוה) מאוד רוצים לקדם את הנושא גם.
המחאה האינטרנטית היא לשים את המחרוזת הזו:
13949712720901ForOSX
המספר בהתחלה הוא 0xCAFEBABE בתרגום לדצימלית – ככה מתחילים קבצי class של ג’אוה.
ואח”כ יש את המספר 405 – שזה הקוד של Method Not Available ב HTTP
וכך הכל זה אומר שאנחנו רוצים ג’אוה למערכת OS X.
אז לפני שנמשיך, קפה?

הנה רשימת התוכנות שאני מאוד אוהבת להתקין, בלי לקרוא שום change log או known bugs list

• אופרה – הדפדפן הכי טוב נוח יעיל מועיל ושימושי שיש. עם בילדים שלא לגמרי עובדים, אבל זה עדין נחמד.
  בבלוג הפיתוח של הצוות אפשר לראות מה חדש בכל גירסא, וכמה באגים חדשים נוספו. מומלץ רק לבעלי קיבה חזקה.
  
• וובקיט – המנוע של הדפדפן ספארי, ופעם הוא היה משהו אחר, אבל זה לא משנה. יש לו nighly builds – ז”א גירסא שנבנית כל לילה (בכל אופן למי שיש לו מק). הדפדפן עצמו ממש חמוד. אף פעם לא השתמשתי בו על וינדוס, לא יודעת איך הוא שם. ולמק יש גירסא חדשה כל לילה, לוינדוס במרווחים גדולים יותר.
  וגם קוד
• אדיום – תוכנה למסרים מידיים, עם הרבה פרוטוקולים, מבוססת libgaim ונראית מקית וחמוד. אפשר להתקין גירסאות ביטא, ואז תקבלו מהחברים שלכם הודעות כמו “תגידי, למה כל הודעה שלך נראית כאילו שחסרות בה מילים” (אני עצמי עילגת, אבל לא מחסירה מילים)
  
• מירנדה – התוכנה הכי טובה למסרים מידיים לוינדוס. את הבילדים אפשר להוריד מהאתר, והם תמיד ממש יציבים. לא זוכרת אם אי פעם היו לי בעיות משונות איתה.
  
• אקליפס – אני לא מתקינה ממש כל שינוי, אבל milestones של גירסאות חדשות זה ממש כיף
  וכמובן קוד

מה שחסר לי לכל זה זה עורך-טקסט נחמד עם המון גירסאות חדשות כל יומיים – יכול היה להיות שימושי.
אם אני אמצא עוד דברים שצריך להתקין ולקוות לטוב – אעדכן בדף זה.