רובוטים.אורג

לא שהיה פה הרבה תוכן בחודשים האחרונים.
עד אוקטובר אני בחופשת לימודים.

בינתיים החלטתי לפתוח את השבועון האלטרנטיבי לאסטרולוגיה ונומרולוגיה:
הבעיה עם אסטרולוגיה בארץ היום היא שאין שום קשר בין מזלות כפי שהם נקבעו לבין המדינה/הארץ/היהדות וכו’. יהודים במהלך השנים עסקו באסטרונומיה ובמיפוי כוכבים, אבל לא בזמן שנקבע גלגל המזלות.
ובשביל לפתור את חוסר הקשר הזה פיתחתי שיטה חדשה למזלות ואסטרולוגיה: גלגל המזלות בשיטה שלי הוא בעצם קופסת בדידים. קבוצות המזל הולכות לפי ספרת הביקורת בתעודת הזהות.

אני אקרא את העתידות באמצעים שונים, שבהמשך יהיו נגישים בקורסים מקוונים ו-DVD במחירים שווים לכל נפש. ואפרסם הכל על הדלת שלי במשרד, כדי לבדוק שאנשים מבינים איך קוראים את שלהם, ואחרי זה אתחיל להפיץ את זה במדיה הפופולרית.

צפו לבאות!

סיימתי לקרוא את הספר השני בסדרת הליווייתן מבבל, זה היה לפני שבוע, אבל רציתי לחכות קצת לפני שאכתוב באתר שהוא לא עומד בציפיות, כי אולי אשנה את דעתי. אבל זה לא קרה, הוא לא משהו.

אני אפרט את כל הדברים שלא אהבתי בו, עם הפניות למקומות הראשונים בהם נתקלתי ברעות אלה. לפי סדר כלשהו:

• יותר מידי תת עלילות - אפשר למצוא גם ב-wheel of time. מרוב בעיות שיש ב-wot אז לא תמיד שמים לב לזה, אבל יש שם בין 8 ל-11 עלילות מקבילות. בליווייתן היו צנועים יותר, כי היו פחות דמויות. כל הדמויות, ראשיות ומשניות, מקבלות תת עלילה ולא קל לעקוב אחרי זה.
• יותר מידי סבון - הבעיה הכי גדולה של רומח הדרקון וגם בספר הזה. לא צלחתי את הספר השני של רומח הדרקון בגלל זה. הגיבורים מדברים עם עצמם יותר מידי, על דברים לא חשובים וזה לא מחדש כלום לקורא, אבל זה הורס את הסדר. המוח עובר מיד למצב סינון. לא חשוב. אפשר למחוק. לא לכתוב מלכתחילה. ממלא יותר מידי עמודים. לא מקדם עלילה. בעיקר לא מקדם עלילה.
• לא כל מה שקרה כתוב - אין לי דוגמא לספר אחר בו זה קרה. אבל זו רמאות, קיצור דרך, משהו נוסף לעבר כשצריך אותו בהווה, וזה לא ספר על מסע בזמן בו זה היה יכול להיות לגיטימי. זה לא הפריע לי בספר, אבל אני יודעת שזה קיצור דרך.
• הדמויות גדלות (בשנים, לא כמו גודזילה) - קרה בבאפי, והפסקתי לראות את פרקי הקולג’. רוב האנשים לא מבינים שזה רע (וגם לא הפסיקו לראות באפי), אבל זה הגורם העיקרי לבעיית הסבון.
• העולם האמיתי הוא לא טוב - קרה גם בליוויתן הראשון. זה לא שהעולם לא אמיתי מספיק או אמיתי מידי, הוא פשוט בסלנג טיפשי מידי.

אני אקנה ואקרא את הספר השלישי כשהוא יצא, אין ספק, אבל אני מקווה שבעיית העלילה לא תימשך כמו ב-wot, ואחוז הדפים המלאים בעלילה לא ירד בהדרגה מספר לספר.

לפני הרבה זמן הלכתי לחנות הספרים בשביל “לתרום לז’אנר”, קניתי את הספר “הליוויתן מבבל” בלי לקרוא את הכריכה האחורית ובלי לברר האם הוא שווה משהו, הספיק לי שזה מד”ב/פנטזיה ישראלית וצריך לקנות בשביל לעודד את העשיה בתחום.

ככה הוא נראה, כדי לחפש אותו ביותר קלות בחנות.

עברו 3-4 שנים בהם לא קראתי את הספר, כי היו ספרים אחרים ברשימה* וכי שכחתי. הסיפורים בליל הסדר השנה היו על התנינים הגדולים וליוויתן נחש עקלון וליוויתן נחש בריח (ועוד כמה מפלצות, וגם מנועי טילים) ואחרי כל אלה לא היתה ברירה אלא להתחיל לקרוא.

זה ספר טוב! ותקראו אותו. בגלל הסיבות הבאות:

• בעיברית זה ממש כיף! איזה יופי זה לקרוא על עורך דין מרמלשטיין במקום איזה הופקינס או שמופקינס
• אני אוהבת מיתולוגיה בבלית. ובכלל כל אזור מסופוטמיה מלא בסיפורים מעניינים. זה לא שאפשר למצוא שם אמת היסטורית כלשהי אבל זה עדין טוב.
  ספרים נוספים בקטגוריה הזו הם Snow Crash, עם הרבה סיפורים והסברים על השומרים.
• זה ספר שמערב בין 2 עולמות, ולא סתם 2 עולמות לא אמיתיים אלא את שלנו עם עולם אחר, וזה ממש טוב.
  אהבתי את זה מאוד גם באמבר.
• ובכלל הוא נחמד ומעניין כי המון דברים שם זזים וחיים

שום דבר לא מגיע בלי תלונות: בהתחלה חשבתי שהספר מיועד לילדים, אבל יש שם קטעי אופרת-סבון שלא היתי עומדת בהן כשהיתי בביה”ס, עכשיו אני חכמה יותר ויכולה לקרוא ולהתעלם. בביה”ס לא כל מערכות הסינון עבדו.
ואבל זו התלונה היחידה.
ספר נוסף שסובל מהבעיה הזו (אבל בענק מאוד): רומח הדרקון.

אני אשאיל בשמחה למי שרוצה לקרוא (וגר מספיק קרוב אלי בשביל לבוא לקחת), ומי שלא - בטח אפשר למצוא בחנויות.

ואני עוברת לספר השני; “המים שבין העולמות”, קניתי אותו לפני הרבה זמן מאותה סיבה שקניתי את הליוויתן.

–
* הוא תמיד היה ברשימה ובמקום די גבוה, ביחד עם עוד כמה ספרים שעוד לא קראתי. הבעיה היא שרשימות הספרים שלי הן קצת רמאות.

מראות הוא סרט דוקומנטרי ומראנן* על הבחור מ-24 אחרי שהסדרה נגמרה. הוא פירומן עם מכשור דוריאן גריי משוכלל ומכור למוצרי קוסמטיקה, איפור וניתוחים פלסטיים.

לכל השחקנים יש בעיות לפעמים להסתכל במראה, הם חושבים שהם עקומים מידי, רזים מידי וכו. אבל המקרה של ג’ק היה קצת יותר קשה.

כשג’ק סיים את צילומי הסדרה 24 היה לו קשה להפרד משגרת הבוקר של שעתיים איפור ועוד שיפוצים במשך שאר שעות היום והוא חיפש תחליפים.

כמו כל המכורים, גם ג’ק התכחש לזה בהתחלה, וניסה ללבות תחביבים אחרים שלו.

הוא שרף בובות ראווה בטיקסי וודו בשביל להכין לעצמו מכשור דוריאן גריי, וזה כמעט הצליח, עד שהוא שרף גם את עצמו.

תוצאות השריפה היו קשות אך ג’ק לא נואש, כי גם עם פרצופו החדש הוא חשב שיוכל להשיג תפקידים משמעותיים בקולנוע. וכאן הגיעה נקודת השבירה האמיתית.
הוא ואחותו הלכו לאודישנים של בטמן, ג’ק ניסה את מזלו בתור קליי

ואחותו נבחנה לתפקיד הג’וקר, והיתה הרבה יוצר מוצלחת.

בסוף גם היא לא קיבלה את התפקיד כי השחקן נגדו התמודדה איים להתאבד.

ואז הוא יוצא למסע של גילוי עצמי, ומגלה (לא בעצמו) שחיי הפודרה וההוללות שלו חייבים להיפסק. ומגיע למכון גמילה לנשים

המרכז מאוד שקט כי לא לכולם יש את כל חלקי הלסת והפנים, אבל איכשהו ג’ק מצליח לדבר עם כמה נשים פגועות ולומד על

סכנה! ניתוחים פלסטיים יכולים לגרום לראש קטן, וגם לגדל אישה גדולה ומפחידה בצד שמאל.

סוף טוב הכל טוב, יש עוד עונה של 24.

ציון: 5.2. אפשר לראות, יש כמה קטעים יפים.

ובונוס מיוחד למי שנשאר עד כאן: אחות של ג’ק עושה גואטסי

—-
*מראנן = מלשון הארה, כמו enlightening